רש"י על קידושין מ״א

1 לא עלה בידו - בשכרו אלא כחש בשרו ברגזנותו לא נשתכר כלום:

2 דור - נדור:

3 שנאמר ובמושב לצים לא ישב - וזה שאינו באחד מאלו במה יתעסק אם לא בליצנות:

4 מתני' האיש מקדש בו ובשלוחו - בגמ' יליף לה:

5 כשהיא נערה - וכ"ש כשהיא קטנה אם קבל קידושין מקודשת והאי דנקט נערה אורח ארעא אשמועינן דקטנה לכתחלה לא כדמפרש בגמ':

6 גמ' מצוה בו יותר מבשלוחו - דכי עסיק גופו במצות מקבל שכר טפי:

7 מחריך רישא - לכבוד שבת:

8 שיבוטא - דג:

9 בהא איסורא נמי איכא - אם יכול לקדש בעצמו וקידש ע"י שליח דמצוה שיראנה שמא תתגנה עליו:

10 וכי איתמר דרב יוסף - דאמר מצוה הוא דאיכא ולאו איסורא אסיפא איתמר:

11 אבל בהא - אע"פ שלא ראתהו ליכא איסורא לומר שמא תראה בו דבר מגונה:

12 דאמר ר"ל טב למיתב טן דו - משל הוא שהנשים אומרות על בעל כל דהו שהוא טוב לשבת עם שני גופים משבת אלמנה:

13 טן - גוף:

14 דו - שנים ואי קשיא ה"נ גבי דידה איכא איסורא כי יהיב קידושין לשלוחה ולא חזי לה אין הכי נמי ומיהו מתני' בדידה קאמר דהיא מיקדשא בה ובשלוחה הלכך הא דתנא בה למצוה אשמועינן אבל איסורא לגבי דידה ליכא אבל רישא דאיירי בדידיה תנא בו משום איסורא:

15 ושלח - בגירושין כתיב ושלחה מביתו ומדלא כתב וגירשה ללמדינו בא שהאיש עושה שליח להוליך גט לאשתו:

16 מלמד שהאשה עושה שליח - לקבל גיטה קרי ביה ושלחה לא מפיק ה"א:

17 ושלח ושלחה - שני פעמים נאמר בענין:

18 שכן ישנן בעל כרחה - הלכך איתנהו נמי על ידי שליחות:

19 תורם כדעת בעל הבית - לפי מה שהוא מכיר בעל הבית אם עינו יפה או עינו רעה עין יפה אחד מארבעים עין רעה אחד מששים שהתרומה לא נאמר בה שיעור מפורש אלא ראשית דגנך דברים י״ח:ד׳ ואפילו כל שהוא:

20 פיחת י' - שתרם אחד מארבעים:

21 תרומתו תרומה - דאמר ליה בהכי אמדתיך:

22 מנלן - דשליח תורם:

23 גם אתם - כן תרימו גם אתם והאי גם יתירא הוא:

24 במחשבה - נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה דכתיב במדבר יח ונחשב:

25 ואמרו לאחד - מבני חבורתם:

26 צא ובקש - פסח האבוד:

27 והן אוכלין עמו - שהרי עשאוהו שליח לשחוט ושלהן פסול:

28 מנלן - דשלוחו של אדם כמותו לשחיטת קדשים:

29 אצל קדשים - אפי' תרומה חול הוא אצלו:

30 רוב מעשיהם - כל עבודת הקרבתם ע"י כהנים שהם שלוחים:

31 הי תיתי - גרסי':

32 שכן ישנן במחשבה - קדשים נמי איתנהו במחשבה וכן נמי פסול קדשים ופיגול ע"י מחשבה הם באים גמר בלבו לומר שור זה עולה הרי הוא עולה כדתני' בשבועות בפ"ג דף כו: מוצא שפתיך אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל כל נדיב לב עולות:

33 ותיתי מהנך - מה קדשים שהן קדש ישנן בשליח תרומה שהיא חול לא כל שכן מה לקדשים שכן רוב מעשיהם ע"י שליח גירושין יוכיחו מה לגירושין שכן ישנן חול אצל תרומה קדשים יוכיחו וחזר הדין הצד השוה שבהן שישנן ע"י עצמו ושלוחו כמותו אף אני אביא תרומה:

34 ה"ג - אבל עובד כוכבים הואיל ואיתיה בתרומה דנפשיה:

35 לכדר' ינאי - להכי כתב גם לרבויי שליח משום דבעי לאקושי למשלחו למימר דבעובד כוכבים פסול:

36 לפי שאינו כו' - אלמא לא בעי קרא דמסברא אית לן למימר דמידי דלא שייך ביה לא מתעביד עליה שליח:

37 לאו בר היתירא הוא גרסי' - אינו בשום צד היתר אשת איש שאינו מגרש דהא אין לו קידושין:

38 שתרמו - את שלהן:

39 תרומתן תרומה - ליאסר לזרים דקסבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע ומירוח עובד כוכבים אינו פוטר מן התרומה ובמנחות דף סז. יליף לה טעמא מדגנך דגנך תרי זימני למעוטי דיגון עובד כוכבים ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:

40 מדמעת - אם נפלה לחולין אוסרתה:

41 וחייבין עליה חומש - האוכלה בשוגג:

42 ור' שמעון פוטר - דקסבר אין מירוח העובד כוכבים חייב בתרומה ויליף לה מדגנך ולא דיגון עובד כוכבים במנחות שם ולדידיה ליכא מיעוט אחר מיעוט דמצריך להו צריכי:

43 אתם גם אתם למה לי - פשיטא דלא הוי עובד כוכבים שליח דהא ליתיה בתרומה דנפשיה:

44 איצטריך - לרבויי שליח לתרומה משום דכתיב אתם למעוטי אריסים מלתרום חלקו של בעה"ב ואפטרופוס יתומים והתורם את שאינו שלו שלא מדעתו אימא למעוטי נמי שליח להכי איצטריך גם לרבויי:

45 הניחא לרבי יהושע - דנפקא ליה שליחות דקדשים מושחטו אותו: