רש"י על קידושין ב׳

1 האשה נקנית - לבעלה:

2 בשלוש דרכים - כדמפרש ואזיל והאי שלוש לשון נקבה הוא ובגמרא בעי אמאי תנא לשון נקבה:

3 וקונה את עצמה בשתי דרכים גרסי':

4 וקונה את עצמה - להיות ברשותה להינשא לאחר:

5 בכסף ובשטר - מפרש בברייתא בגמ' לקמן קידושין דף ה ע"ב נותן לה כסף או שווה כסף ואומר לה הרי את מקודשת לי שטר כותב לה על הנייר אף על פי שאינו שווה פרוטה הרי את מקודשת לי ביאה בא עליה ואמר התקדשי לי בביאה זו וכולהו יליף מקראי:

6 טעמא דב"ש מפרש בגמ' דף יא.:

7 פרוטה - של נחושת:

8 איסר האיטלקי - של כסף ודמיו שמנה פרוטות:

9 היבמה נקנית - ליבם:

10 בביאה - להיות כאשתו לכל דבר, שאם בא לגרשה אחר כך, אינה צריכה הימנו חליצה אלא גט. אבל שטר וכסף אין מועילין בה מן התורה, אלא מדרבנן דתקון דמהני בה מאמר, כדאמרינן ביבמות דף נ ע"א. אבל אינו גומר בה להיות יורשה ומיטמא לה ולא לפוטרה מן החליצה, אלא לפוסלה על שאר אחיו:

11 ומאי שנא התם - בפרק שני לקמן קידושין דף מא ע"א דתנא האיש מקדש בו ובשלוחו ניתני הכא האשה מתקדשת:

12 משום דקבעי למיתני כסף - בהני קניינין ואמרינן לקמן קידושין דף ד ע"ב כסף מנלן דנקנית בו ומפרשינן דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון דאקרי קניין הלכך תנא הכא קניין:

13 וכסף מנלן - לאו הכא קא בעי לה אלא לקמן קידושין דף ג ע"ב והכא האי מתרץ קאמר לה לכולא מילתא משום דקא בעי למיתני כסף וכסף מנלן ילפינן ליה לקמן קידושין דף ד ע"ב מקיחה וקיחה לשון קניין הוא הילכך תני האשה נקנית:

14 וניתני הכא האיש קונה - כי היכי דתני בלישנא דרבנן האיש מקדש:

15 וניתני - הכא האיש קונה בג' דרכים:

16 ומקנה - אותה לעצמה בשתי דרכים. ומשני משום דאיכא בהנהו ב' דרכים מיתת הבעל:

17 בודקין את הזב – במאכל ובמשתה בחולי בקפיצה במשא ובמראה ובהרהור שמא מחמת אחד מהן ראה ואנוס הוא וטהור דרחמנא אמר ויקרא טו מבשרו מאיליו ולא מחמת אונס והאשה באונס נמי מטמאה כדאמר בפ’ בנות כותים נדה לו: כשהוא אומר כי יזוב זוב דמה הרי אונס אומר:

18 ופרכינן מ"ט תני שלוש - משום דרכים קאמרת:

19 ליתני דברים וניתני שלושה - כי אורחא דגמרא:

20 ותני תרתי משום חדא - בתמיה, שינה לשון כסף ושטר משום ביאה היה לו לילך אחרי הרוב:

21 הא מני - דתני לשון דרך בקדושי אשה ר"ש היא דאמר אורחא דארעא שייך בהו:

22 אבידה - אחת מצלעותיו:

23 בג' דרכים - ערלה ורבעי נוהג בו כאילן ולעניין שביעית הולכין בפירותיו אחר החנטה כאילן ולא אחר לקיטה כירק:

24 ולירק בדרך אחד - שבשעת לקיטתו - עישורו שאין הולכין בו לעניין מעשרות אחר חנטה כשאר אילנות אלא אחר שנה שנלקט בו כירק כדמפרש טעמיה לקמן. המעשרות משתנות כסדר השנים שנה ראשונה של שמיטה מעשר ראשון ושני וכן בשניה אבל שלישית מעשר ראשון ומעשר עני ואם חנט בשניה ונלקט בשלישית בשאר אילנות אחר חנטה ובאתרוג אחר לקיטה כירק: