רש"י על קידושין ל״ט

1 ניתני או אידי ואידי כו' - דערלה ודכלאים או זה וזה יורד ולוקט דלא אסרו בחוצה לארץ אלא את הזורע או את הלוקט בידים:

2 ספק לי - לקוט שלא בפני שיהיה ספק אצלי ואנא איכול ובערלה קאי:

3 חריפי דפומבדיתא - עיפא ואבימי בני רחבה דפומבדיתא:

4 סתום ספיקא ואבד ודאה - כלומר ספיקו מותר ודאה אסור והיתר ספיקא סתמייהו להורות בהצנעה ולא לדרשו ברבים הואיל ומקילין בה וכה"ג אמרי' בנדרים דף כג: במילתא אחריתי רב הונא בר חיננא סבר למדרשיה בפירקא א"ל רבא תנא סתים לה סתומי ואת דריש לה בפירקא אלמא סתום סתום הדבר קאמר כך השיב רבינו גרשם בר' יהודה זצ"ל:

5 ואבד ודאה - הואיל והן מקילין אל תתיר להם לספק זה אצל זה אלא אבד אותם הפירות בידים:

6 והכרז על פירותיהן - של אלו המקילין בה שטעונין גניזה:

7 אף החדש - אלמא בערלה כת"ק ס"ל דקא מוסיף חדש:

8 ניתני או אידי ואידי כו' - דערלה ודכלאים או זה וזה יורד ולוקט דלא אסרו בחוצה לארץ אלא את הזורע או את הלוקט בידים:

9 תני חדש - ולא תתני אף והכי קאמר ערלה וכלאים הרי הם כשאר התלויין בארץ ואין נוהגין בח"ל אבל חדש נוהג בח"ל דכתיב בו מושב כל מקום שאתם יושבים:

10 בסוריא מותר - ואי ודאה בח"ל הלכה היכי מזלזלינן בספיקא:

11 כך נאמרה - הלכה למשה:

12 לוקין על הכלאים בח"ל דבר תורה - כדיליף לקמיה:

13 בהרכבת האילן - מין בשאינו מינו:

14 חקתי תשמרו - מדלא כתיב ושמרתם את חקתי משמע את חקתי אשר מעולם תשמרו מלמד שהזהיר את נח ובניו עליהן ואלו הן החקים בהמתך לא תרביע שדך לא תזרע ואיזו זריעת כלאים שאני אומר שחקקתים לך כבר דומיא דבהמה דבר המסויים והיינו הרכבה ומהכא נפקא לן בסנהדרין דף ס. דבני נח הוזהרו עליהן והכא אתה מוסיף ללמוד מהיקש זה דומיא דבהמה אפי' בח"ל דהא חובת הגוף היא אף שדך בח"ל:

15 והכתיב שדך - המיוחד לך וח"ל לא הקנו לך מן השמים:

16 ההוא למעוטי זרעים - דכלאי הכרם בח"ל דמשום דאפקיה בלשון זריעה כתב שדך:

17 נשמתיה - דהא עבר על דברי סופרים:

18 לא חווריתו - אין הלכות כלאים מחוורים לכם:

19 לא צהריתו - אין הלכות כלאים צוהרות ומאירות לכם:

20 לא קי"ל כר' יאשיה - בתמיה וטעמיה דר' יאשיה לא ידענא מהיכא נפקא ליה דבעינן ב' מיני זרעים וחרצן שלישי ומפולת יד נפקא ליה דברים כ״ב:ט׳ מלא תזרע כרמך כלאים משמע שזריעת הכרם עצמה תהיה בכלאים:

21 מערב בזרני וזרע - ולא בכרם:

22 והא אנן תנן כו' - וקס"ד אפי' כלאי זרעים נמי אסרו ביה כי היכי דבא"י אסירי מדאורייתא:

23 כלאי זרעים - לא כתיב בהם פן תקדש דמשדך לא תזרע כלאים נפקו:

24 לאו מילתא היא דאמרי - דלא גזרו על כלאי זרעים בח"ל:

25 לגינתא דבי רב - שהיתה לצורך התלמידים לאכול ירק שבה:

26 משארי משארי - ערוגות ערוגות:

27 ארבע מד' רוחות הערוגה - אם היה זורען בערוגה אחת ונשמר להניח ריוח ביניהם שלא יינקו זה מזה כמשפטם השנויה במס' שבת דף פד: הוה שמעינן מינה שאסור לזרוע כלאים בח"ל אבל השתא דזרע כל מין בערוגה לבדו לאו משום כלאים הוא אלא שלא להטריח השמש שהולך להביא ירק לבקש מין שהוא צריך לו בין שאר המינין ויודע באיזה ערוגה הוא:

28 דשמעא - שמש:

29 מתני' העושה מצוה אחת - מפרש בגמרא:

30 מטיבין לו - משמע בהאי עלמא:

31 ונוחל את הארץ - חיי העולם הבא:

32 גמ' אלו דברים כו' - הני הוא דאוכל פירות והקרן קיימת אבל מצוה אחריתי לא ואנן תנן מטיבין לו ונוחל את הארץ:

33 מכלל דהני אפילו חדא נמי - ואפילו לא קיים שאר מצות בתמיה והא רובא עונות הוא:

34 לומר שאם היתה שקולה מכרעת - הא דקתני אלו דברים במחצה עונות ומחצה זכיות קאמר ויש במחצה זכיות אחת מאלו מכרעת את הכף כאילו הוי רובא זכיות ואינו צריך למצוה יתירה דמתני' וכי לית ליה בה חדא מהני צריך למצוה יתירה:

35 מריעין לו - בעוה"ז לנקותו מעונותיו שיטול שכר שלם:

36 מטיבין לו - לשלם לו שכר מצותיו בחייו כדי לטורדו:

37 מתני' - דקתני מטיבין ומריעין דעבדין ליה יום טב ויום ביש מי שעושה מצוה יתירה דהוי רובא זכיות מתקנין לו בעולם הזה י"ט שנפרעים ממנו עונותיו וזהו תקון י"ט לו לעולם הבא וכל שעונותיו מרובין דקתני מריעין לו היינו דעבדין ליה הזמנת יום ביש שמשלמין לו שכר מצותיו כאן להיות מתוקן לו יום רע:

38 רבא אמר - לעולם כדאמרן מעיקרא מטיבין לו בשכר פירות והקרן קיימת והך מתני' דקתני מריעין לו רבי יעקב היא:

39 שאין תחיית המתים תלויה - באותו מתן שכר להודיעך שאין מתן שכר אלא לעולם הבא:

40 ודלמא לא הוה הכי - לא יארע הדבר הזה לעולם אלא מאריכין ימיו ושנותיו:

41 ודלמא אותה שעה מהרהר בעבירה היה - ולא היה לבו לשמים ומשני מחשבה רעה ומעשה לא עשה אין הקב"ה מצרפה למעשה ולא היה לו ללקות:

42 למען תפוש - שתפשו בלבם הרהורי עבודת כוכבים דבה משתעי קרא:

43 והאמר רבי אלעזר כו' - והיכי אמרי' דרבי יעקב מעשה חזא:

44 איך אלך - ואע"ג דבשליחותא דמקום הוה מסתפי מהזיקא דקביעא:

45 אלמלי דרשיה אחר להאי קרא - דלמען ייטב לך בעולם הבא לא חטא דאיהו נמי כה"ג חזא אמר אין שכר בעולם ויצא לתרבות רעה:

46 דבר אחר - חזיר:

47 והאמר רבי אלעזר כו' - והיכי אמרי' דרבי יעקב מעשה חזא:

48 התם שבא דבר עבירה לידו - ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל עליה שכר בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו:

49 תבעתיה - לזנות:

50 טשא - נטמן:

51 הוו מתזקי - שמצויין בו מזיקין: