רש"י על קידושין ס״ו

1 שורך נרבע - ואסור להקרבה אבל לסוקלו תרי בעינן דאמר מר ב"ק דף מד. כמיתת הבעלים כך מיתת השור:

2 ותנא תונא - לענין פסולי קרבן בזבחים ובבכורות:

3 וצריכא - לאשמועינן בכולהו דשתיקתו הודאה היא:

4 חזי ליה בימי טומאתו - ולא איכפת ליה ולאו הודאה היא ומותרים לטהורים:

5 לאו לגבי מזבח קיימי - ולא איכפת ליה להכחישו והודאה מיהא לא הויא ומותר להקרבה צריכא:

6 אשתו זינתה בעד אחד - כלומר אמר לו עד אחד אשתך זינתה והוא שותק מהו ליאסר העד עליו:

7 ולא הוה אתי - ההוא סמיא לעת הקבוע לו לפני שמואל:

8 שדר - שמואל שליח בתריה שימהרנו לבא:

9 מאי לאו אי מהימן לך - האי עד כשאר עד אחד דידעת ביה שאינו מפסולי עדות דלאו גזלנא הוא:

10 אפקה - הואיל ולא הכחישתו:

11 ינאי המלך - מן הכהנים של חשמונאים הוה:

12 לכוחלית - שם מדינה שבמדבר:

13 מלוחים - ירקות הם ושמן קקולי בלשון ארמי כמו הקוטפים מלוח עלי שיח איוב ל׳:ד׳:

14 כשהיו עסוקים בבנין - בית שני שבאו מן הגולה והיו עניים והיו מוציאין הוצאות במלאכה אף אנו נאכל מלוחין להיות זכר לעוני אבותינו ולהודות לפני הקדוש ב"ה שהצליחנו והעשירנו:

15 לבן של פרושים עליך - שונאיך הם ואין שמחים בהצלחתך:

16 ומה אעשה - לידע שכן הוא:

17 הקם להם בציץ שבין עיניך - תן ציץ הקדש על מצחך ויעמדו על רגליהם לפי שהשם כתוב בו והם יגלו את לבם ואע"ג דלאו שעת עבודה כדאמר בפ"ב לעיל קידושין נד. בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם:

18 שהיו אומרים אמו נשבית מן המודיעים - לכך מיחו בו שהיו הפרושים אומרים עליו אמו נשבית במודיעים כרך של בית חשמונאי היה ושבויה פסולה לכהונה ונשאה אביו ונמצא חלל:

19 ויבדלו חכמי ישראל בזעם - שכעס המלך עליהם:

20 כך הוא דינו - לסבול חרפתו:

21 וכך הוא דינך - בתמיה שלא תנקם מהם:

22 רומסם - הרגם:

23 מה תהא עליה - שמא תשתכח אמר ליה הרי ס"ת כרוכה ומונחת בתוכה המצות ולא ישתכחו:

24 ותוצץ הרעה - לשון ויצץ ציץ ויגמול שקדים במדבר י״ז:כ״ג ל"א בערה לשון נוצצים יחזקאל א כניצוץ המבעיר גחלת:

25 שמעון בן שטח - אחי אשתו היה והחביאתו:

26 היכי דמי - ויבוקש הדבר ולא נמצא דמשמע שהחזיקוהו בחזקת כשרות:

27 סמוך אהני - דאמרי אשתבאי והיכי קאמר ולא מצאו ואי אמרת אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי איתתא אחזקתה ה"מ אי היא קמן והיתה באה לב"ד להתירה אבל בנה זה הנדון אין לו חזקה דכשרות שהרי מעידים על תחילת לידתו בפסול:

28 אלא לאו בעד אחד - העיד על השבויה ובאו שנים והכחישוהו:

29 דרב אחא בר מניומי - בעלמא:

30 שפחה הכניסו תחתיה - הכניסו להם שפחה וסבורים שהיא זאת וגנבוה מהם לאחר שנשבית עד שלא נתיחדה בלא עדים הילכך אין כאן הכחשת עדים:

31 מנא אמינא לה - דאין עד אחד נאמן בדבר ערוה לפסול ואפילו אין לו מכחיש:

32 מגורה - מגורת מים כמין בריכות מים כדאמר בבבא בתרא דף סז. לא מכר את המגורות של מים:

33 של דיסקים - שם אדם או שם מקום שביבנה:

34 בחזקת שלימה - ארבעים סאה:

35 היה רבי טרפון מטהר - דאמר השתא הוא דחסר ובשעה שטבלו בה אדם וכלים שלימה היתה:

36 מטמא - דלא ידעינן מאימת חסרה ונמצא שאינה טבילה:

37 שעבודתו - שעבד כבר כשירה לקמן יליף לה:

38 בעל מום שעבודתו - שעבד כבר פסולה ואפילו היה שוגג לקמן יליף לה:

39 מקוה פסולו ביחיד - בא אחד ואומר אני מדדתיו ונמצא חסר נאמן דקי"ל גיטין דף ב: דעד אחד נאמן באיסורין:

40 ובעל מום פסולו ביחיד - בא אחד ואמר בעל מום הוא נאמן ולקמן מפרש לה:

41 מאחרים - מחמת אמו:

42 שלח אחוי - אם אינך בעל מום הפשט בגדיך ונראה והיינו דקתני בעל מום פסולו בגופו שנוכל לברר הדברים וכן מקוה חסרונו לפנינו:

43 והיתה לו ולזרעו אחריו וגו' - בין זרע פסול חלל ולכתחילה לא קאמר דהא מחולל קרייה רחמנא שנתחלל מקדושת כהן:

44 חולין שבו - חללין שבו חללין שבשבט לוי דקרא בשבט לוי כתיב:

45 ובעל מום דעבודתו פסולה מנלן - אם עבד בשוגג דאילו במזיד כתיב ויקרא כ״א:כ״ג אך אל הפרוכת לא יבא וגו' ולא יחלל את מקדשי אלא עבד בלא ידיעה מנלן דלא מכשרינן ליה מהאי קרא דוהיתה לו ולזרעו אחריו:

46 הנני נותן לו - לעיל מוהיתה לו כתיב אלמא בשלימים הוא דאכשר:

47 מתני' כל מקום שיש קידושין ואין עבירה - שהקידושין תופסין בה ואין עבירה בנשואין שלא אסרתה תורה עליו:

48 כהנת לויה וישראלית וכו' - לוי שנשא כהנת או ישראלית בנה לוי וכהן שנשא לויה וישראלית בנה כהן ולוי ישראל שנשא כהנת או לויה הולד ישראל למשפחותם לבית אבותם כתיב:

49 אחר הפגום שבשניהם - שנולד מפסולי כהונה הולד פסול וכן בן ממזרת לישראל ממזר וכן בן ממזר מישראלית ממזר וכן בת נתינה לישראל נתין ובן נתין מכשרה נתין:

50 אלמנה לכ"ג - יש קידושין ויש עבירה דקסבר קידושין תופסין בחייבי לאוין:

51 הולד ממזר - בגמרא מפרש לה:

52 מכל עריות שבתורה - של חייבי כריתות:

53 הולד כמותה - ולד נכרית נכרי ואם גיירוהו הוי גר כשר ואינו ממזר:

54 ולד שפחה - עבד ששחררו בעליו כשר ומותר בישראלית: