רש"י על קידושין י״ב

1 לא ס"ד - שתהא נקנית בדבר שאין בו גירוע מאחר שנכתב גירוע כאן:

2 דומיא דייעוד - כי היכי דאמר לענין ייעוד שנכתב עמו אשר לא יעדה ולמדנו שרשאי האדון ליעדה לו בתוך שני אמהות ותהיה מקודשת לו אם יאמר לה הרי את מיועדת לי במה שיש לי עליך ואין צריך כסף אחר ואמר לקמן קידושין דף יח: אין אביה רשאי למוכרה לקרובים שהיא אסורה להם משום ערוה לפי שאין אני מקיים בה אשר לא יעדה וגירוע נמי כייעוד מה ייעוד אע"ג כו':

3 לא הוו - בשני סלעים כדפרישית בסמוך:

4 וקידושי אשה כו' - מסקנא דמילתא דר"ל היא דקא מסיק ואומר טעמא דב"ש כדחזקיה:

5 אף אשה בפרוטה לא מיקדשה - דגמרינן מקידושי ייעוד:

6 פלגא דדינר - ואיכא גירוע עד פרוטה:

7 כיון דאפיקתיה מפרוטה - אלמא חשיבותא בעי' אוקמה אדינר דחשיב:

8 כהפקר - לקנות בדבר מועט ומדרבנן הוא דקאמרי לה ב"ש דאפקעיה רבנן לקידושין הפחותין מדינר:

9 כל דהו - כל מה שהדורות משנים את המטבע פעמים שפוחתין פעמים שמוסיפין ממשקלם:

10 שיער ר' סימאי - מעשה בא לפניו באשה שנתקדשה בפרוטה והצריך להיות שוה אחד משמנה באיסר וביטל את הקידושין:

11 אחד מששה - לקמן מפרש פלוגתייהו:

12 א"ל רב יוסף - לאביי:

13 אי הכי - דאין פרוטה פחותה מכאן:

14 היינו דתנינא - שאני שונה בתורת כהנים צא וחשוב כו':

15 אלפים - פרוטות:

16 השתא - אם הוא אחד משמנה באיסר האיטלקי:

17 אלפים - פרוטות:

18 לא הוו - בשני סלעים כדפרישית בסמוך:

19 יותר מאלפים קרי להו - משנה זו שנויה אצל נהנה מן ההקדש שמביא על הניית פרוטה אשם בכסף שקלים צא וחשוב להתרחק מן העבירה שאף על השוגג צריך כפרה גדולה כגון זו:

20 א"ל ההוא סבא - טועה אתה במשנה זו דאנא תנינא לה וקרוב לאלפים תנינא בה:

21 אלפא וחמש מאה ותלתין ושיתא הויין - שהסלע ד' דינרין והדינר כ"ד איסרים כדלקמן ואי איסר שמנה פרוטות לעולם נמצאו קצ"ב פרוטות בדינר והשמנה דינר שבשתי סלעים עולים כל אחד מאתים פרוטות חסר שמנה הרי אלף ותקל"ו:

22 כיון דנפקא - אלף השני מחציו שלשים וששה קרוב לאלפים קרי ליה:

23 פונדיונין איסרין מסמסים קונטרונקין - מיני מטבעות הם קטנות זו מזו וכן הדריסין הנצין שמנין:

24 נמצאת פרוטה אחד מששה - שהאיסר אחד מכ"ד בדינר כדקאמרת אבל הפרוטות גדולות ממה שאמרת שהדינר שש מעה והמעה ג' הדריסים הרי י"ח הדריסים לדינר והם שלשים ושש הנצין והם שבעים ושנים שמינין והם קמ"ד פרוטות חלקם לכ"ד חלקים תמצא ששה בכל חלק הרי שש פרוטות לאיסר שהוא אחד מכ"ד בדינר:

25 אליבא דת"ק - דהיינו כסתם מתני' והך דרבין לאו שהוסיפו על הפרוטות אלא האיסרין הוזלו ועמדו שלשים ושתים בדינר בימיהם ולעולם קצ"ב פרוטות בדינר חשוב ו' פעמים שלשים ושתים ותמצא קצ"ב ובימי ר' סימאי היו האיסרים יקרים כמשפטם כ"ד בדינר ונמצאת שהפרוטה שהיא קצ"ב לדינר היתה אחד משמנה באיסר:

26 במדי - כלומר במקום שאין תמרים מצויין:

27 והא תנן כו' - ואם באתה לומר כן אין שיעור קידושין:

28 הא בקידושי ודאי - אם ישנו שוה פרוטה במקומו הוו קידושין ודאי ואם בא אחר וקידשה אח"כ מותרת לראשון ואינה צריכה גט משני ואם אינו ש"פ במקומו קידושי ודאי לא הוו לבטל קידושי שני אבל קידושי ספק הוו ואינה מותרת לאחר בלא גט דחיישינן שמא ש"פ במדי ושיעור אהני לדעת אלו הן קידושין גמורים שמאחר שקידש בפרוטה במקומם אין גמגום בדבר:

29 בזוודא דאורדי - אגודה של מוכין:

30 והאמר שמואל - הא דלעיל חיישינן שמא ש"פ במקום אחר:

31 אבנא דכוחלא - שייש שחור דומה לכחול:

32 יתיב רב חסדא וקא מעיין כו' - לפי שבא אחר וקדשה בפרוטה אח"כ:

33 ההוא יומא - ביום שקידשה הוה בה ש"פ ועכשיו הוזלה:

34 לאו כל כמינך - להעיד שהראשון קידושין ואוסרתה אבתרא:

35 לאו היינו דיהודית - רב חסדא קאמר לה:

36 צער לידה - שהיתה יולדת תאומים דאמר מר ביבמות דף סה: יהודה וחזקיה אחי פזי וטוי אחוותא:

37 קבל ביך אבוך קידושי - מאיש אחר ובעל זה אסור לך:

38 באידית - שם מקום ואותו היום היו בכאן והלכו להם:

39 דרבי חנינא - בכתובות גבי בנתיה דשמואל דאשתביין ואייתינהו לבי מדרשא דרבי חנינא ואוקמינהו לשבוייהו אבראי הא אמרה נשביתי וטהורה אני וכן אידך והתירם לכהונה ואמרו ליה לר' חנינא הא איכא סהדי במדינת הים שראו אותן שנשבו ותנן אם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני אינה נאמנת ואמר להו השתא מיהא ליתנהו ואינן מעידין על שבייתן ונתירם:

40 עידיה בצד אסתן - רוח צפונית ואינן באים ומעידים ותאסר בתמיה:

41 לא סבירא להו הא דרב חסדא - להתירה משום דאיכא סהדי באידית:

42 מההיא משפחה - שנשאת לאחר וילדה לו:

43 ולאו משום דסבירא להו דשמואל - למיחש שמא ש"פ במדי:

44 אלא משום דסבירא להו דאביי ורבא - דכיון דאיכא סהדי באידית לא מקילינן בה:

45 בשוטיתא דאסא - בשבט בד של הדס:

46 נגדיה כרב - משום פריצותא דקדיש בשוקא:

47 ואצרכה גיטא - אם באת לינשא לאחר כשמואל דאמר חיישינן שמא שוה פרוטה במדי:

48 דרב מנגיד כו' - משום פריצותא:

49 ועל דמבטל גיטא - השולח גט לאשתו והגיע בשליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא דילמא לא ידעי ליה אינשי דבטליה קודם שיבא לידה ושמא יתננו השליח לאחר שבטלו ותנשא בו:

50 ועל דמסר מודעא אגיטא - כגון בגט המעושה בישראל דמוציא לעז על בניה:

51 דמצער שליח דרבנן - שמזמינו לדין מפי הדיינין וזה קם עליו ומכהו:

52 ועל חתנא דדייר בבית חמוה - שמא יכשל בה שסתם חמותה אוהבת את חתנה דאמר מר בפסחים דף קיג. הוי זהיר באשתך מחתנה הראשון:

53 מידם הות דיימא חמתיה מיניה - חשדוה ממנו לשון דומה ובת דומה סוטה דף כז.:

54 בציפתא דאסא - מחצלת של הדס:

55 בד' זוזי דאית בה - כרוכים היו בה:

56 שקלתא - כלומר נקטא לה ולא השלכתה ואישתיקה:

57 הויא שתיקה דלאחר מתן מעות - שמתחילה כשקיבלתה והמעות היו בתוכה לא ידעה בהן וכשידעה אחר כן ושתקה שתיקה דלאחר מתן מעות היא ולאו כלום היא דהאי דשתקה משום דלא איכפת לה מימר אמרה מעיקרא לאו אדעתיה דהכי קבילתינהו:

58 מנא אמינא לה - דשתיקה דלאחר מתן מעות לאו כלום היא:

59 בשעת מתן מעות - אם קודם שקבלתן אמר לה התקדשי לי בו מקודשת דכי קבילתיה אדעתא דהכי קבילתיה:

60 מכלל דרישא - דלא פליג בין רצתה ללא רצתה: