רש"י על קידושין מ״ט

1 גט פשוט - העשוי כעין שלנו:

2 עדיו מתוכו - תחת הכתב:

3 מקושר - התם מפרש לה בבבא בתרא שתקנוהו לכהנים שאין יכולין להחזיר גרושותיהן וכשהיו כועסין הולכין אל הסופר דממהר לכתוב גט ונותנו לה ומתחרט לאחר זמן תקנו להו מקושר שיש בו טורח לעשותו ואדהכי והכי מייתבא דעתיה מניח בראשו שיטה חלק וכותב שיטה ושיטה חלק וכותב שיטה וכן עד שלשה או ארבעה או יותר שיטין חלק וכופל חלק הראשון על הכתב ותופר וחוזר וכופל חלק השני על שיטת הכתב שתחתיו ותופר וכן שלישי והעדים חותמין מבחוץ בין קשר לקשר וילפינן התם דגט פשוט עדיו שנים מקושר עדיו שלשה וכל כפל וכפל קרוי קשר ושלשה קשרין יש בו ואם בא להרבות קשרים מרבה בעדים ושאר טופס השטר כתוב כדרכו:

4 שניהם פסולין - שלא נעשו כתקון חכמים:

5 שיכול לעשותו פשוט - שלא לתפור הקשרים ואם מפסיק אויר בין שיטות העליונות מה בכך וטעמא דת"ק מפרש התם דף קסד: דקסבר אין יכול לעשותו פשוט מפני שהמקושר והפשוט אין זמנו שוה שאין כותבין זמן למקושר מאותה שנה אלא משנה של אחריה:

6 הכל כמנהג המדינה - מקום שנהגו בפשוט ועשאו מקושר מקושר ועשאו פשוט פסול דכי עבדיה בעל שליח לכתוב על מנהג המדינה הוא דשויה ובהאי לא איירי תנאי קמאי אלא כשאינה במקום עדים והיינו דהוינן בה ות"ק לית ליה מנהג המדינה ומאן פליג עליה בהאי:

7 ומשני - ודאי פלוגתא אחריתא היא ומיהו באתרא דנהיגי כו':

8 עביד לי פשוט - שליחות קלה:

9 ועבד מקושר - שליחות כבידה רשב"ג סבר מראה מקום הוא לו דאמר די לך בפשוט וכי עביד מקושר הואיל ומנהג מדינה אף במקושר כשר ותנאי קמאי פליגי עליה ואמרי קפידא הוא ודווקא אמר ליה לעשותו פשוט:

10 מראה מקום היא לו - שם תמצאנו ולתנא קמא הוי קפידא אי איפשי שתקבלנו אלא שם ואין זה שלוחה במקום אחר:

11 מראה מקום היא לו - שם תמצאנו ולתנא קמא הוי קפידא אי איפשי שתקבלנו אלא שם ואין זה שלוחה במקום אחר:

12 בשבח ממון - הוא דאמר ר"ש דאע"פ שהטעה מקודשת דמסתמא ניחא לה:

13 אבל בשבח יוחסין - על מנת שאני ממזר ונמצא שהוא נתין לא ניחא לה בשבחו מפני שהוא מתגאה עליה:

14 מסאנא דרב מכרעאי - מנעל גדול ממדת רגלי איני חפיצה בו שאיני יכולה להלך בו ומשל הוא:

15 נתין - זה גבעוני על שם ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים ואמרי' ביבמות דף עח: דוד גזר עליהם:

16 מגודלת - גדולה וראויה לשמשני:

17 אלא פליג ברישא - בבבא קמייתא גבי עני ונמצא עשיר:

18 וה"ה - דפליג בבבא בתרייתא גבי שפחה וכיון דפליג ברישא דאם הטעה לשבח לאו טעותא היא לא איצטריך למהדר אפלוגי בסיפא הכי נמי גבי שבח יוחסין לא איצטריך אפלוגי דפליג ברישא בשבח ממון וה"ה דפליג בסיפא לשבח יוחסין:

19 התם - גבי בת או שפחה מגודלת:

20 אידי ואידי - רישא דעני ונמצא עשיר וסיפא דאין לו שפחה ויש לו תרוייהו לשבח ממון הוא כיון דגלי ר"ש פלוגתא ברישא לא איצטריך למהדר אפלוגי בסיפא:

21 הכא - גבי לוי ונמצא כהן:

22 דשבח יוחסין הוא - ואיכא למימר דמודה ר' שמעון בהא משום דמסאנא דרב מכרעאי הוא אם איתא דפליג ר' שמעון עליה נתנייה:

23 גדלת - חשובה:

24 לא ניחא לי - שתהא שפחה חשובה לי דשקלה מילי מינאי ואזלא נדיא גבי שבבתאי משום שהיא חשובה מצויה לספר עם שכינותיה ותשמע ממני דברים ותסדר אותם לפני שכינותי ותתן אותי בפיהם ללעג וקלס:

25 יתרגם אפי' מדעתיה - בתמיה שלא כתרגום שלנו:

26 המתרגם פסוק כצורתו - שבא לחסר תוספת התרגום שלנו לומר לא אתרגם פסוק זה אלא כצורתו כגון לא תענה על ריב שמות כג לא תסהיד על דינא הרי זה בדאי:

27 והמוסיף עליו - שבא לומר הואיל וניתן רשות להוסיף אוסיף גם אני בכל מקום שארצה:

28 הרי זה מחרף - מבזה את המקום משנה את דבריו ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרי' במגילה דף ג. ושום שכל זה תרגום:

29 והני מילי - דסגי בשלשה פסוקים דאמר לה קריינא:

30 הלכות - הלכה למשה מסיני:

31 תורה - קס"ד תורה שבכתב:

32 מדרש - ספרא וספרי שהן הלכות של מדרשי מקראות ספר ויקרא:

33 ה"ג מאי תורה מדרש תורה:

34 בן עזאי ובן זומא - תלמידים היו ובחורים ולא באו לכלל סמיכה ולא היו בימיהם כמותם בתורה כדתנן סוטה דף מט. משמת בן עזאי בטלו השקדנים:

35 בכל מקום - מאחד מן המקומות:

36 ואפילו במסכת כלה - שאין עומק בה וברייתא היא וכך היא שנויה כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה:

37 בכל מקום - מאחד מן המקומות:

38 דברי חכמה - מילתא דתליא בסברא:

39 רבי אלעזר בן חרסום - אמרינן במסכת יומא דף לה: שהניח לו אביו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה:

40 ר' אלעזר בן עזריה - תריסר אלפי עגלים היה מעשר מעדרו כל שתא שבת דף נד::

41 חכמה - תורה ודרך ארץ:

42 האיפה - לעיל מיניה כתיב זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה יצר הרע שנמסר בידם השליכו בתוכה כדאמרינן בסנהדרין דף סד. שדיוה בדודא דאברא ואלו שתי נשים נשאו יצר הרע של חנופה וגסות הרוח כדכתיב ורוח בכנפיהם היא גסות הרוח וחנופה נראה בעיני דדייק ליה מכנפי החסידה שעושה חסידות עם חברותיה כדאמר באלו טריפות חולין סג.:

43 להכא - לבבל:

44 להתם - לעילם:

45 דיקא נמי דכתיב לבנות לה בית - גבי הולכה כתיב להן שתי נשים וגבי קביעותא כשבאו לבנות בית לקבוע בבבל כתב לה דהיינו חנופה לחודה לשון אחר לבנות ולא בנו:

46 מאי עניות - דהוה ליה סימנא לגסות:

47 עניות דתורה - דאינה נוחה על גסי הרוח דמתוך גסותו אין משמש כל צרכו ואין מחזר על שמועתו:

48 דכתיב אחות לנו קטנה - אלמא עניות דתורה בעילם הוא שהיה בה דניאל כדכתיב דניאל ח׳:ב׳ ואני הייתי בשושן הבירה אשר בעילם המדינה וכן מרדכי ולא היו דורם עוסקים בתורה ולא זכו אלו החכמים ללמד כאילו לא היה להם שדים להניק אבל בבל זכתה ללמד כדכתיב בעזרא כי הכין לבבו להבין בתורת ה' וללמד לישראל חק ומשפט:

49 עזות - ממזרות:

50 תשעה נטלה מישן - רובן ממזרים כדאמר לקמן קידושין דף עא: גבי יוחסין מישן מיתה וביבמות אמרי' נמי פסולי דהרפניא משום פסולי דמישן בשילהי פ"ק דף יז.:

51 מתני' בן עיר ונמצא בן כרך - ישיבת כרכים קשה שהכרך הוא מקום שווקים והיוקר מצוי בו ודוחק עוברים ושבים:

52 בן כרך ונמצא בן עיר - אע"פ שהטעה לשבח טעות הוא:

53 להתקדש לו - אע"פ שהדבר כן כמו שהוא עכשיו שאין תנאו אמת:

54 גמ' לנכסיה - מקרקעי:

55 אדעתא למיסק - ונאנס ולא עלה:

56 ובעידנא דזבין לא אמר - דאדעתא למיסק מזבנינא דאילו פריש בשעת מכירה דאדעתא למיסק מזבנינא לא הוה זבינא דאדעתא דהכי לא זבין שיהא דר כאן בלא קרקע: