רש"י על קידושין כ״ד

1 אין אשה פודה מעשר שני - קס"ד במעשר שני שהוא משדה בעלה שהיא כבעלה וקרינן ליה ממעשרו וכדמפרש לה ואזיל:

2 אשה פודה בלא חומש - דלאו דידה הוא ואין מוסיפין חומש על פדיון מעשרות והקדשות אלא בעלים:

3 שליחותיה עבדא - ומ"ט דמאן דאמר פודין בלא חומש:

4 אלא בזוזי דידה - דנכסי מלוג:

5 ומעשר דידיה - משדותיו:

6 איש אמר רחמנא ולא אשה - איש ממעשרו אמר רחמנא ולא אשה ממעשר בעלה דאשה כאחר דמיא:

7 ע"מ שתפדי בו כו' - שתהיה כאיש אחר לפדות בלא חומש רבנן סברי כי אמר לה קני קנה ליה בעלה וכי אמר לה ע"מ לאו כלום הוא הילכך זוזי הוו נמי דבעל ושליחותיה עבדא איש ממעשרו קרינא ביה ורבי מאיר סבר לדידה גופה לא אקני לה אלא להכי שתהא כאיש אחר לפדות בלא חומש:

8 דאייתי מבי נשא - שמת אביה והיה לו מעשר שני וירשתה עם שאר נכסים וירושה הבאה לה לאחר מכאן נכסי מלוג הן וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות:

9 ור"מ לטעמיה - דאמר לקמן בפ"ב מעשר ממון גבוה הוא ואכילתו משולחן גבוה הוא הילכך אינו כשאר נכסים למקנייה בעל בתקנתא דתקון רבנן פירות לבעל הילכך לא זכי ביה וכי פרקה ליה בזוזי דבעל לאו ממעשרו הוא דזוזי דחד ומעשר דחד:

10 ורבנן לטעמייהו דאמרי ממון הדיוט הוא - וחיילא עליה תקנתא דרבנן ופירות לבעל כשאר נכסי מלוג וכיון דבזוזי דבעל פרקה בעי חומש:

11 תנא יוצא בשן ועין - אמתני' קאי:

12 ראשי אברים - כ"ד הם ושנויים אצל נגעים פרק ו משנה ז ומייתי להו לקמן בשמעתין קידושין דף כה.:

13 שאין חוזרין - אם נטלן כשן ועין וגמר במה מצינו:

14 אין מלמדין - מדלא כתיב אחד ונגמור כולהו מיניה:

15 צריכי - דלא גמר חד מחבריה הילכך לא באין כאחד נינהו:

16 שן דחלב - שן שינק בה דעתיד להחליפה כגון בעבד קטן:

17 לחפשי ישלחנו - ריבה לו שלוחים מדלא כתיב חפשי הוא או יצא חפשי:

18 בטל ממלאכתו - העין נסמת מראות והשן מללעוס:

19 ודילדל בו עצם - השמיטו ממקומו ומחובר בבשר:

20 יוצא בו לחירות - אם עצם שאינו חוזר הוא וסופו ליבש וליפול ואע"ג דליכא ביטול מלאכה דהא עצם דזקן לאו מידי הוי עביד כיון דבגלוי הוא ואינו חוזר הרי הוא כעשרים וארבעה ראשי אברים:

21 ריבויא הוא - אינו לשון כלל להיות נידון בכלל ופרט אלא בריבה ומיעט וריבה וריבה הכל:

22 וצמתה - יבשה:

23 יוצא בו לחירות - אם עצם שאינו חוזר הוא וסופו ליבש וליפול ואע"ג דליכא ביטול מלאכה דהא עצם דזקן לאו מידי הוי עביד כיון דבגלוי הוא ואינו חוזר הרי הוא כעשרים וארבעה ראשי אברים:

24 א"כ - דלא ממעט מידי מיעוט דשן ועין למאי מיעט:

25 בכולן - אראשי אברים קאי:

26 וצריך גט שחרור - להתירו בבת חורין:

27 שהתורה זכתה לו - דכתיב בהדיא:

28 אי כתב חפשי לבסוף כדקאמרת - דלאו חיפושו אלא בשילוח:

29 השתא דכתיב לחפשי ישלחנו הוה ליה חפשי מעיקרא - וכי אתא ישלחנו לשאר ראשי אברים אתא:

30 כנגד עינו - שהכה בכותל והבעיתו בקול ואינו רואה או נתחרש:

31 ושברו - בקול:

32 משלם נזק שלם - כסומכוס מוקמינן לה בב"ק דאמר בהמה שהזיקה בצרורות משלם נזק שלם:

33 ושברו את הכלים - בקולם:

34 חצי נזק - כדין צרורות לרבנן דפליגי עליה דסומכוס בב"ק ואמרי אינו משלם אלא חצי נזק צרורות:

35 שאני אדם דבר דעת הוא - האי ניזק וכי מיבעית מדעתיה קא מיבעית שנותן לבו אל פחד קול הבא פתאום:

36 וכהתה - ולא נסמית לגמרי שרואה במקצת:

37 אם יכול להשתמש - במראה זה:

38 וצריכי - הני תרתי יצא לחירות לאשמועינן דהיכא דאין יכול להשתמש אע"ג דלא סמאה לגמרי הויא השחתה והיכא דסמאה לגמרי אע"ג דכהויה הויא מעיקרא הואיל והיה יכול להשתמש למראיתה בדוחק הויא השחתה:

39 והשתא נהורא כחישא - שאין יכול להשתמש:

40 דמעיקרא נמי נהורא כחישא - ואע"ג דיכול להשתמש בו אימא לאו עין הוא:

41 לחתור לו שינו - לנקרה ולגרר סביב מושבה:

42 לכדתניא הושיט ידו למעי שפחה - להוציא עוברה פטור דלא נתכוין לעין כלל אבל כחול לי עיני דנתכוין לעין אע"ג שלא נתכוין לשחתה חייב:

43 מושחת - נפקא לן הא דר"א פרט לזה שלא נתכוין לשחת כלל ושחתה משמע בעסוק בה הכתוב מדבר ואפ"ה מתכוין לשחתה בעינן:

44 וחטטה - הוציאה לחוץ:

45 ותנא תונא - כלומר מצינו תנא שלנו המסייענו בזאת:

46 ואין תמות וזכרות בעופות - האי קרא דריש הנאמר בכל כלל הקרבנות ויקרא כ״ב:י״ח איש איש מבית ישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם וגו' לרצונכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים מדלא כתיב לרצונכם זכר תמים ולישתוק לימדך שאין מקפיד על תמות וזכרות אלא על אלו:

47 נחטטה עינה - אלמא אף על גב דסמויה מעיקרא כי חטטה משוי ליה מומא: