רש"י על קידושין כ״א

1 הא רבנן - דלא יהבי טעמא לקרא ואמרי דהורע כחו בחדא מילתא הורע נמי במילתא אחריתא בר מהיכא דגלי ביה קרא ובבתי ערי חומה גמרינן גאולה גאולה משדה אחוזה והא דקא אמינא דבית בעיר חומה לוה וגואל כו' לר"ש קאמינא דיהיב טעמא לקרא:

2 תני חדא - המוכר בית בעיר חומה לוה וגואל כו':

3 איכא למיפרך - בהא מתניתין דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:

4 מה למוכר בית בעיר חומה שכן הורע כחו לגאול לעולם - משנה ראשונה ואילך:

5 תאמר במקדיש שיפה כחו לגאול לעולם - לעולמו של יובל אם לא מכרה הגזבר דאין מתחלקת לכהנים עד היובל:

6 מוכר שדה אחוזה יוכיח כו' לעולם - עד היובל וביובל חוזר' בלא פדיון:

7 אף אני אביא מקדיש - לפיכך הוצרך אם גאל יגאל לומר שלוה וגואל:

8 איכא למיפרך - בהא מתניתין דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:

9 בשנה שניה - דמוכר שדה אחוזה אין המוכר יכול לגאול עד שתבוא שנה שלישית ומוכר בית בעיר חומה אינו גואל אלא בראשונה נמצא שאין זה וזה גואלין בשניה:

10 עבד עברי וכו' - כדאמר לעיל קידושין דף כ: ונגאל כולו ולא לחציו ואין לוה וגואל דהא או השיגה כתיב ויקרא כה:

11 נגאל בקרובים - על כרחו של לוקח כדאשכחן בשדה אחוזה שם ובא גואלו הקרוב אליו וגו':

12 אף האי נמי אין נגאל לחצאין - לרבנן קבעי ליה דאמרי לעיל אין נגאל לחצאין ונימא נמי דלהכי גמר דנגאל בקרובים:

13 או דילמא כי כתיב - גאולתו בשדה אחוזתו למעט חצאין הוא דכתיב שנאמר שם ומצא כדי גאולתו כדי כולו ולא כדי חציו הילכך כי חזר כתב ג"ש למגמר אחדא מילתא הוא דכתיב ולא למיגמר גאולת קרובים דלאו לגבי גאולתו כתיבי:

14 בכל גאולה תתנו - ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ קרא יתירא הוא ולא פירש למאי אתא:

15 לרבות בתים ועבד עברי - שיהו נגאלין לקרובים:

16 בתי החצרים - עיירות שאין מוקפות חומה מימות יהושע:

17 על שדה הארץ יחשב - הרי הן כשדה אחוזה:

18 לקובעו חובה - על הקרובים:

19 וכי יש לך אדם בישראל - מנוטלי חלק בארץ שאין לו גואלין מזרע יעקב בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו:

20 אלא יש לו - גואלין אבל אין הגואל רוצה ליקח ולימדך הכתוב שהרשות ביד הקרוב:

21 אלא יש לו - גואלין אבל אין הגואל רוצה ליקח ולימדך הכתוב שהרשות ביד הקרוב:

22 חובה - והאי כי לא יהיה לו גואל דריש בשאי אפשר ביד הראוי ליורשו ליגאל ואין הגאולה מוטלת אלא על הקרוב מן הכל:

23 מאי בכל - נכתוב גאולה תתנו לארץ:

24 מה ת"ל - בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים:

25 לרבות כל הגאולות - העומדות ליגאל שיהא נגאל כסדר הזה קס"ד שיהו נגאלין לקרובים בא ללמדנו:

26 ועבד עברי - הנמכר לישראל דלא כתיב ביה גאולת קרובים:

27 לקרוב קרוב קודם - דגבי שדה אחוזה כתי' ובא גואלו הקרוב אליו ולא פי' הקרוב קרוב קודם כי הכא דפריש דודו ברישא ואם אין לו דוד בן דודו ואי לאו משאר בשרו:

28 ועבד עברי - הנמכר לישראל דלא כתיב ביה גאולת קרובים:

29 מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש - אלמא ס"ל דאין נגאל בקרובים:

30 יגאלנו - כתיב בנמכר לעובד כוכבים גבי קרובים ומשמע מיעוטא:

31 לרבות בתים ועבד עברי - שיהו נגאלין לקרובים:

32 ההוא - בכל גאולה תתנו תלה ביה קרא לקובעו חובה:

33 ואפי' לרבי יהושע - דאמר גבי שדה אחוזה רשות הכא מודה דחובה דלא יטמע בעובדי כוכבים:

34 לעולמו של יובל - כדילפינן בריש פירקין קידושין דף טו. מושבתם איש אל אחוזתו:

35 סול - ברוק"א שפוד, קנה עץ מחודד בלע"ז:

36 סירא - קוץ:

37 מקדח - טרייד"א טריידר"א: מַקְדֵחַ :

38 מכתב - גרייפ"א גרפי"א: מַכְתֵּב, חרט שחוקקין בפנקסיהן:

39 מרצע הגדול - לקמיה מפרש מאי גמרא:

40 יודן בריבי - יודן שמו וגדול בדורו היה וכל היכא דקרי ליה בריבי לשון חכמה וחריפות הוא:

41 אלא במילתא - אליה של אזן בבשר ולא בתנוך:

42 וחכ"א כו' - חולקין עליו וזו ראיה שלהם קים לן דאין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום ולא יכול עוד לשוב לחיזוק הראשון ולקמיה ילפינן ושב אל משפחתו למוחזק שבמשפחתו והיאך הוא נעשה בעל מום והתנן בכורות דף לז. גבי מומין נפגמה אזנו מן הסחוס אבל לא מן העור:

43 הא אין רוצעים כו' - הרי יש לך ללמוד מכאן שאין רוצעין אלא בגובה של אזן:

44 במאי קא מיפלגי - גבי סול וסירא:

45 דריש כללי ופרטי - בכל התורה מקום שכולל ופורט דורש שהפרט פירוש של כלל ואין בכלל אלא מה שבפרט וכי חזר וכלל לא הוסיף לך בכלל האחרון אלא הדומה לפרט:

46 ריבויי ומיעוטי - אין הפרט פירושו של כלל שתאמר אין בכלל אלא מה שבפרט אלא למעוטי הוא בא לפי שבכלל היה מרבה את הכל ובא המיעוט אחריו לומר בזה וכיוצא בו כללתי לך הילכך אפילו לא חזר וכלל הייתי מביא כעין הפרט וכי חזר וריבה ריבה הכל ולא מיעט לך אלא דבר אחד ומסרו הכתוב לחכמים איזה דבר הראוי למעט מן הכלל פי' מיעט ממעט קצת ממשמעו:

47 מיעט סם - שלא יתן סם על אזנו וינקבנה דהא לא דמי למרצע שאינו נוקב מכח אדם אלא מאליו:

48 הירך מיומן שבירך - בפרק גיד הנשה חולין צ: ר' יהודה אומר אין נוהג אלא באחת והדעת מכרעת של ימין ויליף לה מה"א דהירך ודרש הירך חשובה שבירכות:

49 ויעשה בעל מום - ומה בכך והלא רציעה מצוה היא:

50 חידוש הוא - שהתיר שפחה כנענית לישראל:

51 באיסקונדרי איטלליתו - לא הטיתם לב לדקדק בשמועתכם אלא כמשחקין בפספסין מרייל"ש:

52 וא"ת אין רבו מוסר לו שפחה כנענית - למה לי טעמא מפני שנעשה בעל מום בלאו הכי נמי לא שייך רציעה דבעינן אהבתי את אשתי:

53 תו לא מידי - אין להשיב על זאת:

54 כהן - אסור בגיורת שהיתה זונה קודם:

55 מהו ביפת תואר - במלחמה:

56 מותר - כדמפרש ואזיל:

57 דברה תורה - לא התירתה אלא בשביל יצר הרע שאם לא יתירה יעבור על האזהרה כדיליף לקמיה מדכתיב יפת תואר שיצר הרע מתגרה בו הילכך בכהן נמי איכא למיחש ליצר הרע ושריא:

58 בביאה שניה - שכבר נתקררה רוחו:

59 והבאתה אל תוך ביתך - לקיימה:

60 קרינא ביה וראית בשביה - הותרה לו במה שנתן עיניו בה:

61 בשעת שביה - אם נתן מתחילה עיניו בה ולא שלקחה למוכרה או לשפחה ואח"כ נתן עיניו בה:

62 יפת תואר - משמע מתוך שמתגרה בה יצרו מחמת יופיה התירה לו ובקושי אלא דמוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטה בשר מסוכנת שחוטה ואע"פ שהיא מאוסה כדכתיב ביחזקאל ולא בא בפי בשר פגול:

63 ולא יאכלו בשר תמותות - לאחר שימותו ויהו נבלות: