רש"י על קידושין ע״ב

1 והאידנא הוא דליוה פרסאי - שלקחוהו ממקומו ובנאוהו למעלה מאקרא ולהכי לא בעי לתחת פרת עד היכן לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל:

2 להך גיסא דפרת עד היכא - בשפתה כלפי מערב עד היכן מתפשט רחבה של בבל:

3 מאי דעתך - שבאת לישאל:

4 משום בירם - שמא בירם שיושבת בהך גיסא מיבעיא לך:

5 מייחסי דפומבדיתא - שהיא בין שתי הנהרות מבירם נסבי ש"מ מוחזקים הם בה בחזקת יחוס:

6 כמחלוקת ליוחסין - בארכה ורחבה של בבל:

7 כך מחלוקת לגיטין - דקיימא לן גיטין דף ב. המביא גט משאר ארצות צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם לפי שאין בקיאין לשמה והמביא גט מארץ ישראל לבבל אינו צריך לומר ובבל הרי היא כארץ ישראל לגיטין שאף הם היו חכמים ובקיאין לשמה:

8 עד ארבא תניינא - אגם של קנים וערבה שקורין אושר"א:

9 תניינא דגישרא - שני אגמים היו למטה מהגשר זה למטה מזה:

10 חביל ימא - שם מקום:

11 תכילתא דבבל - מכלילא ותפארתה של בבל ליוחסין:

12 שוניא וגוביא וציצורא - מקומות הם:

13 תכילתא דחביל ימא - תפארת של חביל ימא:

14 איתתא בעא מינייהו - כותיים לא נתערבו בהם אבל הקול יצא על ידי ששאל כותי אחד אשה מהם אבל הם לא נתנו לו ויש אומרים רב פפא בעא מנייהו איתתא ולא יהבי ליה לכך היה מוציא עליהם שמץ פסול וקשה בעיני לומר כן:

15 כגולה - פומבדיתא קרי גולה בראש השנה דף כג::

16 והאמר ר' יוחנן - לעיל מיחסותא דבבל בפרת עד מעברתא דגדמא ותו לא:

17 מאיהי דקירא - מקום על נהר פרת למעלה מכל המקומות הנזכרים למעלה:

18 והאמר ר' יוחנן - לעיל מיחסותא דבבל בפרת עד מעברתא דגדמא ותו לא:

19 אמר אביי רצועה נפקא - באלכסון ממעברתא דגדמא ומקפת את הפסולין עד מעלה מאיהי דקירא שהי' מן הפסולין ושוט משוט בפי הרצועה על פרת:

20 אמר אביי רצועה נפקא - באלכסון ממעברתא דגדמא ומקפת את הפסולין עד מעלה מאיהי דקירא שהי' מן הפסולין ושוט משוט בפי הרצועה על פרת:

21 חלזון - נהר:

22 וינחם בחלח ובחבור - בעשרת השבטים שהגלה סנחריב משתעי:

23 וכולן לפסול - כל מקום שגלו השבטים נטמעו עובדי כוכבים בבנותיהם ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל אפילו למ"ד יבמות דף מה. הולד ממזר לא הוי פגום מיהא הוי:

24 ותלת עלעין בפומה - בחיה השניה שבמראה דניאל כתיב והיא בבל:

25 בפומה בין שיניה - בפומה משמע מבפנים בין שיניה משמע שבולטות מבחוץ:

26 בולעתן - מושלת עליהם:

27 ומסורבלים כדוב - בעלי בשר לשון עובי ושומן הוא ובעלמא שבת דף קלז: נמי אמרי' קטן מסורבל בבשר המלובש בבשר כסרבל:

28 דוב אין לו מנוחה - כשהוא קשור הולך ובא תמיד סביבותיו:

29 דובא ניידא - דוב נודד:

30 הראני פרסיים - בעל משלות ודומיות היה לוי וקאמר לו רבי משול לי פרסיים למה הם דומים:

31 כחיילות של בית דוד - גבורים:

32 חברין - אומה הסמוכה לפרסיים ומשחיתים הם וטרפנים הם יותר מפרסיים:

33 לשעירים - מלובשים שחורים ודומים לשדים:

34 דומים למלאכי השרת - לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת וכתיב יחזקאל ט והאיש לבוש הבדים והכי נמי אמרינן בבמה מדליקין שבת דף כה: על רבי יהודה שהיה מתעטף ויושב בסדינים המצוייצין ודומה למלאך כו' ובנדרים דף כ: נמי אמרינן מאן מלאכי השרת רבנן ואמאי קרי להו מלאכי השרת משום דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים:

35 כי קא ניחא נפשיה - נזרקה נבואה בפומיה:

36 הומניא - עיר ששמה כך:

37 מסגריא - עיר היא וכל הנך כולהו מקומות נינהו:

38 בירתא דסטיא - על שם שסרו מאחרי המקום ופירש רבי היאך סרו:

39 דאקפי פירא דכוורי ואזיל וציידי בשבתא ושמתינהו וכו' - הציף הביבר ויביי"ר: ברכת דגים דגים הרבה והלכו וצדו:

40 דאקפי - הציף כדמתרגמינן ויצף הברזל מלכים ב ו׳:ו׳ וקפא פרזלא:

41 פירא - בריכה עשויה לגדל דגים ובלע"ז ביבר ויביי"ר: ברכת דגים:

42 ואישתמוד - נשתמדו:

43 היום יושב בחיקו של אברהם - י"א מת היום ואם כן אין זה רב אדא שבגמרא ונראה דהא יושב בחיקו של אברהם אבינו שנכנס לברית מילה וזה רב אדא בר אהבה שהאריך ימים הרבה משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק כדאמרינן בבבא בתרא דף כב.:

44 צוה ה' ליעקב סביביו צריו - צרים שהיו סובבים אותם בארצם דהיינו עמון ומואב שהצירו להם יותר מן הכל כדאמרינן בחלק סנהדרין דף צו: עמון ומואב שכיני בישי דירושלים היו אותם צוה שיהיו סובבים אותם אף בגלותם כגון הומניא דכולה דעמונאי היא כדאמרי' לעיל הושיבם סנחריב בבבל והיו מצירים לישראל שבפום נהרא:

45 חד אמר לטובה - היה מייליל הנביא עליו:

46 וחד אמר לרעה - שהיה רע בעיניו שמת מיתה יפה:

47 חד אמר לטובה - היה מייליל הנביא עליו:

48 וחד אמר לרעה - שהיה רע בעיניו שמת מיתה יפה:

49 דאיסתנדריא דמישן - שלטון של מישן:

50 מי שעשה הטובה הזאת - שהציל את הגולה מלהיות עבדים לעבדות:

51 איני יודע שאחוריהם אל ההיכל - שהיה במערב העזרה מה תלמוד לומר אחוריהם וגו' אחוריהם ממש כשהוא מפורע שהיו מתכוונין להראות אחוריהם לגנאי:

52 מי שעשה הטובה הזאת - שהציל את הגולה מלהיות עבדים לעבדות:

53 תסתיים דשמואל הוא דאמר לרעה - דשמואל לית ליה הא דאמר דעבדים נשתלחו למישן מדקאמר לא חשו לה משום עבדות:

54 לעולם אימא לך שמואל הוא דאמר לטובה - דאית ליה הא דנשתלחו עבדים למישן והאי דקאמר לא חשו לה משום עבדות שמואל לטעמיה דאמר עבד שאין לו לרבו רשות עליו אין קרוי עבד והני נמי מאחר שגזלום מהם ונתייאשו מהם זהו הפקר כדאמרינן בגיטין דף לט: נתייאשתי מפלוני עבדי ומשום לשון הפקר נקט לה דכיון דאתייאש ליה מיניה פקע ליה רשותיה:

55 ואינו צריך גט שיחרור - להיות מותר בישראל:

56 זו דברי רבי מאיר - מתני' דקתני דעלו פסולין לארץ ישראל ומשמע דאין כל הארצות בחזקת מיוחסות חוץ מבבל בלבד כדאמר בריש פירקא לעיל קידושין דף סט: דמסייע ליה לרבי אלעזר דקאמר ייחס עזרא את בבל:

57 ממחוזייתא - ואין מחוזא בתוך גבול בבל האמורים לענין יוחסין:

58 זו דברי רבי מאיר - מתני' דקתני דעלו פסולין לארץ ישראל ומשמע דאין כל הארצות בחזקת מיוחסות חוץ מבבל בלבד כדאמר בריש פירקא לעיל קידושין דף סט: דמסייע ליה לרבי אלעזר דקאמר ייחס עזרא את בבל:

59 והא בי רב כהנא לא מתנו לה הכי - משמיה דשמואל אלא כדאמר לעיל כל הארצות בחזקת פסולות ואמר רב יהודה אמר שמואל כל הארצות עיסה:

60 דרב זביד מנהרדעא - לאו היינו רב זביד סתמא:

61 וישב ממזר באשדוד - יבדלו הממזרים מהם וישבו בפני עצמם:

62 ייתבון בית ישראל לרוחצן - תרגום של וישב:

63 דהוו דמיין בה לנוכראין - תרגומו של ממזר והכי קאמר וישב העם שהיה מנוכר מגבול ארצו ונטרד כממזר באשדוד גם הוא מגבול ארץ ישראל ויהושע חלקה להם אע"פ שלא נכבשה בימיו כדכתיב יהושע י״ג:א׳ אתה זקנת באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה וקא חשיב ואזיל חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי וגו':

64 צוורני צוורני - חבורות חבורות ל"א קולרין קולרין והוא לשון מעשה בקולר של בני אדם דסוף יבמות דף קכב.:

65 גר נושא ממזרת - דקסבר קהל גרים לא איקרי קהל והולד ממזר דכתיב לו הלך אחר פסולו:

66 לא ישא ממזרת - קסבר דקהל גרים איקרי קהל:

67 ומותרים בכהנת - ואע"פ שהכהנים אסורים בגיורת ומשוחררת וחללה דקסבר לא הוזהרו כהנות כשירות להנשא לפסולין לאותן שהפסול אינו מוזהר עליהן כגון אלו:

68 חמשה קהלי כתיבי - גבי אזהרת פסולי יוחסין לא יבא ממזר בקהל ה' דברים כ״ג:ד׳ לא יבא לו בקהל שם לא יבא עמוני ומואבי בקהל שם לא יבא להם בקהל שם דור שלישי יבא להם בקהל דמצרי ואדומי שם וקהל דגבי פצוע דכא שם לא חשיב דלאו מן פסולי יוחסין קא משתעי: