רש"י על קידושין מ״ד

1 קטנה - שהיא שומרת יבם מן האירוסין דעדיין רשות אביה עליה כל זמן שלא השיאה:

2 והנערה בין מדעת אביה וכו' - אלמא היכא דמפקעת עצמה מרשות אב קיימי נמי רבנן במילתייהו:

3 קידושין דמדעתה - דבעינן דעת המקנה:

4 אביה ולא היא - שהתורה זיכתה לו אבל גירושין שישנה בעל כרחה בין היא בין אביה דמה לנו לדעתו כי מקבל ליה איהו נמי על כרחיה הוא:

5 ורבי היא - דאמר מאמר תופס ביבמה בעל כרחה אם זרק לה כסף ואמר לה הרי את מקודשת לי:

6 רבי אמר קנה - כשאר מאמר להיות צריכה גט למאמר זה אם בא לחלוץ לה:

7 ביאה - דיבמה קניא לה בעל כרחה דנפקא לן מויבמה בפ"ק דיבמות דף ח::

8 וה"נ מסתברא - דהא דקתני גבי מאמר בין היא בין אביה במאמר על כרחה קאי אבל בשאר קידושין אביה ולא היא כר' יוחנן:

9 מדקתני סיפא - בההיא והנערה בין מדעת אביה בין מדעת עצמה מה שאין כן בקידושין:

10 ההיא ר' יהודה היא - וא"ת במאמר מ"ט מודה ומ"ש מאמר מגירושין הרי שניהם על כרחה לקמיה פריך לה ומשני שכן זקוקה ועומדת:

11 מה שאין כן בגירושין מיבעי ליה - ואפילו בגירושין דאיתנהו בעל כרחה פליג ר' יהודה נמי ואמר אין שתי ידים זוכות כאחת:

12 מ"ש מאמר - כיון דבגירושין פליג דאיתנייהו בעל כרחה ומ"ש מאמר דמודה בה:

13 הואיל וזקוקה ועומדת - לפיכך תופס בה בכל דהו:

14 השתא דאתית להכי - דתלית טעמא משום דזקוקה ועומדת לרבי יוחנן נמי לטעמיה קמא דיהיב רבי יוחנן למלתייהו דרבנן דגירושין מכנסת עצמה לרשות אביה וקידושין מפקעת עצמה ואותיבנא ממאמר דמפקעת עצמה לא תיקשי דאיכא לשנויי נמי שאני מאמר הואיל וזקוקה ועומדת:

15 בה ובשלוחה לא - אלמא נערה שיש לה אב לא מקדשה עצמה וקס"ד דברי הכל היא:

16 התקדשי לי כו' - אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אין מצטרפין לש"פ דכיון דאמר בכל חדא התקדשי כל חדא הוו קידושין באפי נפשייהו:

17 מאן תנא - דבעינן התקדשי התקדשי ואי לא אמר התקדשי לכל חדא אלא התקדשי לי בזו ובזו הוו מצטרפי לפרוטה:

18 ר"ש היא דאמר - גבי חמשה תובעין אותו תן לנו פקדון שיש בידך ואמר שבועה שאין לך בידי לא לך ולא לך אינו חייב אלא אחת עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד:

19 ובפרטי סבר לה כר"ש - דלא חשיב פרטא עד שיאמר לכל אחד ואחד שבועה:

20 כלל אינו חייב אלא אחת - ובשבועות מפרש איזהו כללו של ר"מ ופרטו:

21 שבועה - שאין לך בידי ולא לך ולא לך ולא לך:

22 חייב - אשם גזילות:

23 לא לך לא לך - דוקא בלא וי"ו אבל ולא לך ולא לך כללא הוי:

24 לא לך ולא לך שבועה - דבעינן שבועה באחרונה אבל אם הזכיר שבועה תחלה לא שדינן אכולהו וכללא הוי:

25 אלא - מתני' דהתקדשי התקדשי ר"ש היא:

26 ובשליחות סבר לה כרבי יהודה - דאביה ולא היא:

27 אנא נמי לא הואי בי מדרשא אבל רבי אבין הוה בבי מדרשא - והוא אמר לי לאחר שיצא שחברו כל חבורות של בית המדרש ונמנו וגמרו כרבי יוחנן דבקידושין אביה ולא היא:

28 כי כרוכיא - תרגום של עגור גרוא"ה בלע"ז:

29 ויצאה והיתה - כך היה צועק הא כתיב ויצאה והיתה הויה כיציאה מה גירושין בין היא בין אביה אף קידושין בין היא בין אביה:

30 אמר ליה ואבין בר סמכא הוא - בלשון שאילה קאמר ליה ובקי אתה ברבי אבין זה שיש לסמוך על דבריו שמדקדק בשמועתו שאינו משכח:

31 כמין ימא לטגני - לא היתה לו שהות שכחה בנתים שכשיצא מבית המדרש אמרה לי מיד כשולה דג מן הים והמחבת נתונה על האור לתתו בתוכו בשמן לטגנו טגני פריזר"א בלע"ז:

32 אנא לא ר' אבין ברבי חייא - בשמועה זו של ר' אבין לא שמעתי איזה אבין הוא:

33 נערה - לרבנן דאמרי מקבלת את גיטה מהו שתעשה אחר שליח לקבל את גיטה בחיי אביה:

34 כיד אביה כו' - הא דאמרי רבנן דהיא עצמה מקבלת מאי סבירא להו ליד אביה מדמו לה או לחצר אביה מדמו לה:

35 ומי מספקא ליה לרבא - שיהא על אדם בן דעת תורת חצר כשהוא ניעור:

36 ישן והיא משמרתו הרי זה גט - דהויא לה חצר המשתמרת לדעתה על ידה:

37 ניעור אינו גט - דהויא חצר המשתמרת לדעת העבד עצמו ואינו דומה לחצר גמורה דכי אתרבאי חצירה משום דסתם חצר משתמרת על פי הבעלים שגדרה סביב ופותח ונועל:

38 כיד אביה כו' - הא דאמרי רבנן דהיא עצמה מקבלת מאי סבירא להו ליד אביה מדמו לה או לחצר אביה מדמו לה:

39 אינו גט עד שיגיע גט לידה - דאין שליחות לקטן הילכך המביאו לה יהא שלוחו של בעל להולכה ויתננו לה:

40 אם אמר לו אביה - של קטנה:

41 אם רצה הבעל לחזור בו - משנמסרו לו:

42 לא יחזור - דשליח לקבלה הויא הוא ומשבא גט לידו נתגרשה ואפילו נשרף הגט מיד:

43 במה דברים אמורים - דקטנה לא שייך בה שליחות כשאין לה אב אבל יש לה אב ואמר ליה אביה כו' כלומר אבל יש לה אב שייך בה שליחות ע"פ אביה אפי' נערה שאם אמר לו אביה בין של קטנה בין של נערה התקבל לבתי כו' ומהשתא לא תקשי דיוקא דרישא דהא בשאין לה אב קאי:

44 קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה - לא אמר לה אביה לקבלם ולא ידע ובקטנה הכל מודים שאין קידושיה קידושין שלא לדעתו:

45 צריכה גט וצריכה מיאון - כדאמר טעמא לקמיה:

46 אמר קרנא דברים בגו - כך אמר קרנא יש דברים בתוך דבר זה כלומר יש תשובה ותימה בדברי שמואל:

47 אמרו ליה - בני בית המדרש לקרנא:

48 הא מר עוקבא ובית דינו בכפרי - שם מקום סמוך לנו אם נהרדעא ששמואל שם רחוק ממנו בא ונשאל למר עוקבא והוא היה אב ב"ד בימי שמואל כדאמר במו"ק דף טז::

49 אפכוה ושדרוה לקמיה דרב - בשם קרנא צריכה גט ומיאון ובשם שמואל דברים בגו ושדרוה לקמיה דרב לידע אם יודה לדברי שמואל שהיה חלוק על הדבר ומשום דרב אוהבו של שמואל היה אפכוה אולי יודה לדברי קרנא שאמרו בשם שמואל:

50 אבא בר אבא - אבוה דשמואל הוה:

51 וצריכה מיאון שמא לא נתרצה האב בקידושיה ויאמרו כו' - הרואה שהצרכנוה גט סבור שנתרצה האב בקידושיה והוה ליה גרושתו מעליא ושוב אין קידושין תופסין לו באחותה שאחות גרושתו בכרת דכתיב ויקרא יח בחייה כל שבחייה ואי קדיש אחותה אתי לאפוקה בלא גט:

52 והוא ששידכו - הא דאמר צריכה גט כששידך בה לאביה קודם קידושין דאיכא לספוקי שמא נתרצה כששמע והוו להו קידושין למפרע:

53 אפי' מיאון אינה צריכה - שאין מעשה קטנה כלום בחיי אביה: ומתמה גמרא אפילו שידכו אמר עולא דאף מיאון אינה צריכה:

54 ומשני דמתני הא לא מתני הא - מאן דמתני פלוגתא דעולא אדשמואל לא מתני אדשמואל האי פירושא דפריש בה ר"נ והוא ששידכו:

55 איכא דאמרי אמר עולא - מילתא באפיה נפשיה הוא מתני לה ולא אדרב ושמואל וסתמא קאמר ליה ולא שנא שידכו ולא שנא לא שידכו:

56 וכולן - ט"ו עריות ששנינו ביבמות שפוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום ויליף לה מקרא שהערוה הנופלת ליבום לפני קרוב שהיא עליו בכרת פטורה ופוטרת צרתה וכולן העריות אם מתו קודם שמת הבעל או מיאנו בבעל או נתגרשו קודם מיאון דכשמתה ונפלה הצרה לפני היבם לא צרת ערוה היתה ולא פטרה ערוה צרותיה ומותרות ליבם וקתני בתו באותן ט"ו וקאמר דאם מיאנה בחיי אחי אביה שהוא בעלה ומת לאחר מיאון צרתה מתייבמת לאביה אלמא יש לנו בתו ממאנת בחיי אביה והיכי דמי:

57 אי דקדשה אביה לאחיו במיאון סגי לה - בתמיה והלא זיכתה תורה לאב בקידושי בתו:

58 דקדשה איהי נפשה - שלא לדעת אביה:

59 מעשה יתומה בחיי האב - כגון שהשיאה אביה לאחר ונתארמלה או נתגרשה בקטנותה שהרי היא בחיי אביה כיתומה דכיון שהשיאה אין לאביה רשות בה ואחרי כן קדשה היא את עצמה לאחי אביה דהני קידושין בעו מיאון שלא היה לה להמתין את דעת אביה ובמיאון סגי להו דאין מעשה קטנה כלום אלא מדרבנן דתקון נישואין לקטנה שאין לה אב שלא ינהגו בה מנהג הפקר:

60 אין מוכרה - לבתו לקרובים שאין להם קידושין בה דבעינן ראויה לייעוד:

61 מוכרה לקרובים - כדילפינן בפ"ק לעיל קידושין דף יט: בתו לאמה פעמים שאינה נמכרת אלא לאמהות: