רש"י על קידושין י״ד ב

1 מסולייא - נפחת כדמסיים ואזיל שאין לו עקב שול"א סוליה בלע"ז:

2 מתני' נקנה בכסף ובשטר - בגמרא יליף לה:

3 בשנים - לסוף שש שנים יוצא חפשי:

4 וביובל - אם פגע בו יובל בתוך שש:

5 ובגרעון כסף - פודה את עצמו ומגרע לו אדונו מפדיונו דמי שיעבוד השנים שעברו והכל לפי חשבון דמי מקנתו כדכתיב ויקרא כ״ה:נ׳ והיה כסף ממכרו במספר שנים קנאו בשש מנים ועתיד לצאת בסוף שש נמצא קונה עבודת כל שנה במנה:

6 יתירה עליו - שקונה עצמה בכל אלה ובסימני נערות כדילפינן לעיל קידושין דף ד. מויצאה חנם:

7 ובמיתת האדון - ואינו עובד את יורשיו אבל עבד הנמכר בתחילתו ומת האדון בתוך שש משלימן ליורשיו וכולהו יליף בגמ':

8 גמ' מכסף מקנתו - בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הכתוב מדבר וכי תשיג יד גר ותושב:

9 הואיל וכל קנינו - של עובד כוכבים בכסף שלא נאמרה בו משיכה במטלטלין אלא בישראל כתיב ויקרא כ״ה:י״ד מיד עמיתך עד שימשוך מיד ליד לפיכך עבד נקנה לו בכסף:

10 שמגרעת פדיונה - מדלא כתיב ונפדה משמע והפדה שאף הבעל מסייע בפדיונה אלמא בכסף נקנה דאי לא קנאה בדמים מאי מגרעה:

11 אשכחן אמה העבריה דמקניא בכסף - והדין נותן הואיל וקידושיה בכסף קנינה בכסף:

12 מכרוהו ב"ד - בגניבתו דכי ימכר ע"י אחרים משמע והדין נותן שיהא נקנה בכסף בלא חזקה הואיל ויש בו צד קל שנמכר בעל כרחו:

13 שכיר שכיר - נאמר במוכר עצמו שם כי ימוך אחיך ונמכר וגו' כשכיר כתושב יהיה עמך ונאמר במכרוהו ב"ד כי משנה שכר שכיר וגו' בפרשת כי ימכר כתיב דברים ט״ו:י״ח:

14 למאן דלא יליף - דלית ליה הך גזירה שוה ולקמיה מפרש מאן ניהו:

15 וכי תשיג - במוכר עצמו לעובד כוכבים וסמכוה לפרשת מוכר עצמו לישראל וילמד נמכר לישראל מנמכר לעובד כוכבים בהיקישא ובנמכר לעובד כוכבים כתיב מכסף מקנתו:

16 ויתר על שש - אם התנה לימכר לעשר שנים:

17 מכרוהו ב"ד - דכתיב שם ועבדך שש שנים אבל במוכר עצמו לא כתיב שש דכי תקנה עבד עברי מיד אחרים משמע ורציעה במכרוהו ב"ד כתיבא וכן הענקה דגבי ימכר לך כתיבי:

18 רבו מוסר לו שפחה כנענית - שיהו לו ולדות ממנה:

19 אין רבו מוסר לו שפחה כנענית - ואסורה לו אבל במכרוהו ב"ד כתיב שמות כ״א:ד׳ אם אדוניו יתן לו אשה:

20 לא יליף שכיר שכיר - הילכך דלא כתיב ביה לא כתיב ביה:

21 דכולי עלמא יליף שכיר שכיר - לשאר מילי והני לת"ק בהדיא כתיב מיעוטייהו ולא אהני ליה גזירה שוה:

22 ולא ליורשין - דאינו עובד לא את הבת ולא את האח אם אין לו בן אבל עובד הוא את הבן כדלקמן קידושין דף יז::

23 ועבדך אחרינא כתיב - כי משנה שכר שכיר עבדך:

24 להרצאת אדון - להרצות על הענקו שלא יקשה בעיניו כדמפרש קרא:

25 אזנו - מיעוט הוא דקרא יתירא לדרשה דהא כתיב ונתת באזנו: