רש"י על עירובין י״ח

1 להרחיק כל שהוא - כל מה שבלבו לעשות היקף גדול:

2 ובלבד שירבה בפסין - דכל כמה דמרחיק מבור מגדיל ריוח שבין דיומד לדיומד וצריך להרבות בפסין עד שלא יהא בין פשוט לפשוט ובין פשוט לדיומד יותר מי' אמות לר' מאיר או מי"ג אמה ושליש לרבי יהודה:

3 לגינה ולקרפף - שאין הקיפן לדירה קרפף היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:

4 אבל אם היה דיר - של בהמות שעושין בשדות היום כאן והיום כאן כדי לזבל' בגללי הבהמות:

5 סהר - לבהמות של עיר:

6 מוקצה - רחבה שאחורי הבתים:

7 וחצר - שלפני הבתים דכל הני הקיפן לדירה הוא והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא הוא:

8 גמ' חבלים לשיירא - כדתנן בפ"ק דף טז: מקיפין שלשה חבלים דכולה עומד הוא אבל פסין לשיירא לא דהוי פרוץ מרובה ולא הותר אלא לבור משום בהמת עולי רגלים כדמפרש לקמן:

9 בור - מים מכונסין ועבידי דפסקי ומשום הכי אסר חנניא דזמנין דפסקי מיא ובטלי מחיצות ולא הותרו פסי ביראות אלא מפני מימיהן של בהמת עולי רגלים:

10 באר - מים חיים וביראות דמתניתין מדלא קתני בורות במים חיים קאמר:

11 בור הרבים - אי פסקי מיא מדכרי אהדדי ולא מטלטלי התם:

12 באר היחיד - דלא פסקי מיא:

13 לבורות לא - ואפילו דרבים:

14 מכונסין דלא פסיקא ליה - דאיכא בור הרבים דמהני ואיכא בור דיחיד דלא מהני לא קתני:

15 ואילו הכא ביראות קתני - דמשמע תרי חד דרבים וחד דיחיד:

16 ביראות דעלמא - אכל ביראות קאי ולעולם דרבים:

17 השיתין - מיני תאנים רעות כדאמר במס' ברכות דף מ::

18 פטורין - מן הדמאי דכיון דרעות הן לא חס עלייהו עם הארץ ועישרן:

19 חוץ מן הדיופרא - שהוא חשוב:

20 דיו פירות - טוענין ב' פעמים בשנה:

21 אחור וקדם צרתני - מלפנים ומאחור צרת לי צורת פנים:

22 הצלע - בין לרב בין לשמואל לשון צדדין כמו ולצלע המשכן השנית שמות כו:

23 פרצוף - חילקו לשנים שהיה זכר מכאן ונקבה מכאן:

24 זנב - היה לו לאדם הראשון ונטלו ממנו וברא את חוה:

25 מאי אחור וקדם צרתני - דמשמע ב' צורות:

26 מאדם ועד בהמה - אדם הוזכר בפורענות תחילה:

27 ה"ג היינו דכתיב וייצר בתרין יודין דמשמע ב' צורות:

28 אוי לי מיצרי - שמצערני אם אעשה רצון יוצרי:

29 אוי לי מיוצרי - אם אעשה רצון יצרי:

30 זכר ונקבה בראם - משמע מתחילת בריאתו היה זכר ונקבה זכר מצד זה ונקבה מצד זה:

31 ברא אותו - משמע חד:

32 ויבן - משמע שהיתה מחוסרת בנין:

33 מאי ויבן - בנויה ועומדת היתה:

34 שקילעה - קליעת שיער:

35 אוצר רחב מלמטה וקצר מלמעלה - שאם היה רחב מלמעלה כשהוא ממלאו מכביד משאוי הפירות על הכתלים ומטה אותם:

36 רחבה מלמטה - חלל בית הרחם שלה:

37 שושבינות - שנשתדל בחיתונו לשמחו ולהתעסק בצרכי סעודת חופה:

38 סגי - מהלך:

39 ואפילו היא אשתו - שהוא גנאי לו:

40 נזדמנה לו על הגשר - והיא מהלכת לפניו:

41 יסלקנה לצדדין - ויעבור לפניה:

42 בנהר - דמדליא למנא ומסתכל בבשרה ובאשת איש קאמר:

43 המרצה - מונה:

44 יד ליד - המרצה מיד ליד אפי' הוא כמו משה שקבל תורה מיד הקב"ה לידו:

45 עם הארץ היה - דלא גמר דרך ארץ דמתני' דקתני לעיל לא יהלך אדם אפילו אחרי אשתו:

46 אלקנה - נביא היה כדתניא בסדר עולם ויבא איש האלהים אל עלי זה אלקנה י' נביאים נקראו איש האלהים והוא א' מהם וליכא למימר עם הארץ היה:

47 ולמאי דקאמר רב נחמן - דהאי אחרי אחרי ממש קאמר:

48 בי רב - מקרא שקורין תינוקות של בית רבן:

49 ולא אחרי אשה - אשת איש:

50 ולא אחרי עבודת גלולים - שמא ימשך אחריה וכתיב הרחק מעליה דרכך ואמרי' ע"ז דף יז. זו האפיקורסות:

51 ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין - שנראה ככופר שעומד מאחריה ואינו נכנס:

52 בנדוי - שישב מאה ושלשים שנה נזוף מפני שגער בו הקב"ה דכתיב המן העץ וגו' וקללו:

53 זרזי תאנה - חגורות ומתרגמינן זרזין בראשית ג:

54 שכבת זרע דחזיא לאונסיה - נעשה שידין ורוחין ולילין מיני מזיקין:

55 אומרים מקצת שבחו כו' - כלומר דרך ארץ הוא שאע"פ שאדם משבח את חברו שלא בפניו הרבה אין מרבה בשבחו לפניו מפני שנראה כמחניף:

56 בפניו - כתיב צדיק:

57 שלא בפניו - כתיב צדיק תמים:

58 טרף בפיה - מאמר פיה ביקשה שיהא זית טרף שלה והיינו מזון:

59 בשר ודם - נח:

60 ולא אמר איה אלוה עושי - לא הוצרך להתאונן ולומר איה עושי והריני חרב מי שנותן זמירות של תורה בלילה ולהכי נקט לילה שהקול נשמע מרחוק:

61 מיום שחרב בית המקדש - ופסקו הכהנים מלברך בשם המפורש כדאמר באין דורשין שהיו מברכין בשם המפורש:

62 דיו לעולם שישתמש בשם ב' אותיות - בין לשבח לפניו בין לברך איש את חבירו דכתיב כל הנשמה תהלל יה כלומר זה השם שכל הנשמה כולה ראוי להשתמש בו מכלל דשם בן ארבע אותיות ושם המפורש לא לכל הנשמה ניתן אלא לכהנים בלבד: דכתיב דברים י׳:ח׳ ולברך בשמו וכתי' במדבר ו׳:כ״ז ושמו את שמי המיוחד לי:

63 נתקללו שכיניה - מקללתה:

64 נתברכו שכיניה - מקללתה:

65 למורש קיפוד - ושם הולכות החיות רעות ומזיקות מקומות הסמוכות לה דאוי לרשע ואוי לשכינו סוכה נו::