רש"י על עירובין ק״א

1 מתני' הדלת שבמוקצה - רחבה שאחורי הבתים ומשום הכי נקט לה משום שאין משתמשין בה תדיר ואין בעל הבית חושש לעשות לה דלת תלויה כראוי וקבועה אלא זקופה כנגד הפתח וכשהוא פותח מטילה לארץ ויש שתלויות אבל נגררות לארץ:

2 אין נועלין בה - בשבת משום דעביד בנין או אפילו כשהיא תלויה ונגררת אין זה קבועה וכשהוא מגביהה על המשקוף כיון דאינה קבועה שם מחזי כבונה:

3 וחדקים שבפרצה - קוצים שעשאם חבילות והתקינם לסתום בהם פרצה ופעמים שהוא פותחה:

4 ומחצלת - של קנים שקורין גליד"א:

5 גמ' קנקן - הוא כלי שאוחזין בו מאחורי המחרישה כשהן חורשין יש שנועלים ומעמידים אותו במקום דלת כנגד הפתח:

6 בזמן שקשורים ותלויין - אלמא אתלויין הוא דקפיד אבל אגבוהים מן הארץ לא חייש:

7 כשיש להן ציר - דמוכחא מילתא דדלת גמורה היא והרי היא קשורה ותלויה ולא מחזי כבונה:

8 כשהיה להן ציר - ואע"ג דהשתא ליכא היכירא הוא דאיכא ל"א טעמא דמתני' משום דחופר בארץ וקשיא ליה בגוה דא"כ מאי תרצתיה דרבא דאמר כשהיה להם ציר כיון דהשתא ליכא הא קא עביד חריץ ועוד אם כן כר' יהודה בעי לאוקומיה דאמר דבר שאין מתכוין אסור:

9 וגבוהין - אלמא תרוייהו בעינן:

10 דלת אלמנה - דלת שהיא אלמנה מתקוניה:

11 דחד שיפא - עשויה מקרש אחד דהכא ודאי מחזי כבונה ונתן קרש בכותל שאין בה היכר דלת:

12 גשמה - דילי"ש בריחים המחברין אותה:

13 מדורתא - היסק גדול:

14 מלמעלה למטה - לאחוז העצים העליונים באויר ולתת תחתונים מלמטה:

15 שרי - ביו"ט דאין זה בנין אהלים:

16 מלמטה למעלה אסור - לתת התחתונים תחלה לצדדין ברבוע כדרך שעושין לפני השרים ולסדר עליונים למעלה דהיינו כעין בנין אהל וגגו אסור הכי גרסי' מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסור וכך מצאתי בתשובת הגאונים וכן עיקר:

17 וכן ביעתא - לסדר הביצים על הגחלים על כלי ברזל שקורין גרדי"ל או על גבי שני עצים שמקיפין זה אצל זה צריך לאחוז ביצים בידו על האור וחברו יתן העצים תחתיהן:

18 וכן פוריא - מטה שנושאין שרים בדרכים ושל פרקים היא ויש להם עור ארוך מוקף לולאות וקושר הלולאות בארוכות המטה וכשהוא פורקן מתיר הלולאות והעור נופל והמתקנו ביו"ט צריך לאחוז העור שטוח מלמעלה ואח"כ יביאו הרגלים עם הארוכות ויושיבוהו תחתיו אבל לא יושיבוהו תחלה על רגליו ואח"כ ישטח העור:

19 וכן חביתא - כשמסדר חביות במרתף שורה על שורה חביות של חרס הן כעין כדין גדולים ומדנקט לרב יהודה הכא גבי מתני' ש"מ טעמא דמתני' משום בנין ולא משום חופר:

20 חידקאה - משול כקוץ:

21 טובם כחדק - טובים שבהם כקוצים:

22 שפיל לסיפיה דקרא - השפל עיניך לשפלו של מקרא לסופו תראה שלשבח הוא:

23 ישר ממסוכה - הישרים שבנו מגינים עלינו כסוכה מהדקין כמו ושחקת ממנה הדק שמות ל׳:ל״ו:

24 מהדקין - כמו ושחקת ממנה הדק שמות ל׳:ל״ו:

25 קומי ודושי כו' - סיפיה דקרא והדיקות עמים:

26 מתני' לא יעמוד ברשות היחיד - ויטול מפתח המונח ברשות הרבים ויפתח בו פתח חנות שברשות הרבים ואע"פ שאין ממקום מפתח לפתח ארבע אמות גזירה שמא יכניס המפתח אצלו וכן לא יעמוד אדם ברשות הרבים ויושיט ידו למעלה גבוה מעשרה ורוחב ארבעה כגון מפתח חנות המונח על גגו ויטול שם המפתח ויפתח בה החנות והוא גבוה למעלה מעשרה גזירה שמא יביאנה אצלו לתוך עשרה:

27 אא"כ עשו לה מחיצה - ויעמוד בתוכה ואסיפא קאי:

28 פטמין - קצבים:

29 נועלין - פתח חנותן ועומדין ברשות הרבים והמנעול למעלה מעשרה:

30 צמרים - מוכרי צמר:

31 גמ' ומהדרו ליה אינהו כרמלית - בתמיה דהא ירושלים כולה כרמלית היא שהיא כולה כחצר של רבים שלא עירבו דהואיל ודלתותיה ננעלות בלילה מערבין את כולה:

32 חייבין עליה - דעיר של רבים היא שאוכלוסין הרבה באין לה אבל עכשיו דדלתותיה ננעלות לאו רשות הרבים שאינה כדגלי מדבר שהוא דרך פתוח כל שעה וכיון דכרמלית לית לן למיגזר שלא יעמוד בה ויפתח ברשות היחיד דילמא מייתי ליה דאי נמי מייתי לגביה שבות בעלמא היא וגזירה לגזירה לא גזרינן:

33 מתניתין לאחר שנפרצה בה פרצות הוא:

34 סיפא אתאן - רבנן אתו לאיפלוגי אשערי גינה לשער גינה שהיא כרמלית וקאסר ר' מאיר לעמוד בה ולהושיט ידו על מקום גבוה עשרה ורוחב ארבעה שהוא רשות היחיד ויטול מפתח המנעול הגבוה מי':

35 לא יעמוד ברה"י - כגון בחצירו ויושיט ידו לגנות דרך חור או סדק ויטול בו מפתח ויפתח בה מנעול מתוך הגינה שמא ימשך המפתח אליו ומחמיר רבי מאיר אפילו ברשויות דרבנן וכן לא יעמוד בגינה ויושיט ידו למקום גבוה עשרה ורוחב ארבעה שהוא רשות היחיד ומפתח מונח בו ויפתח מנעול למעלה מעשרה. גינה כרמלית היא דהויא יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה:

36 אלא אם כן עשו וכו' - אסיפא קאי דהשתא כי קאי בגינה קאי ברשות היחיד ועולה עד לרקיע:

37 שערי גינה - סתם מנעוליהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה ורשות היחיד הן:

38 בית שער - בית קטן ופתח הגינה פתוח בו ובשערי הגינה הסמוכין לרשות הרבים עסקינן מדקתני סיפא וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבים:

39 פותח ונועל בפנים - דבית שער רשות היחיד הוא וכן כשהוא מחוץ:

40 לא לכאן ולא לכאן אסורין מכאן ומכאן - דהמנעול רשות היחיד הוא ואע"פ שהמפתח מונח עליו גזר ר' מאיר שלא יעמוד ברשות הרבים ולא בגינה ויטול מפתח של רשות היחיד שמא יביאנו אצלו לרשות הרבים או לכרמלית:

41 וכן חנויות - לקמן מפרש האי וכן דבאיסקופת כרמלית בגינה קאמר שערי חנויות פעמים שמנעוליהם גבוהין ופעמים שהן נמוכין לפיכך נתן בהן חילוק למחר פותח ומניחו על האיסקופה. לקמיה מפרש דמהכא שמעינן דהדר ביה ר' מאיר משערי גינה ולא גזר בעומד ברשות הרבים שלא יטלטל בכרמלית דהא איסוקפה כרמלית היא דרחבה ד' ואינה גבוהה י' וכשנוטל מפתח משם והוא עומד ברשות הרבים ומוליכו דרך אויר האיסקופה למנעול שעל גביו למטה מעשרה קא מטלטל מכרמלית לכרמלית ולא גזר רבי מאיר שמא יביאנו אצלו חוץ לעובי האיסקופה:

42 למחר פותח ונועל כו' - ועל האיסקופה הוא עומד ומטלטל מפתח מאיסקופה למנעול על דרך אויר האיסקופה דאין טלטול אלא בכרמלית:

43 ומחזירו למקומו - לאיסוקפה:

44 מניחו במנעול - אבל לא באיסקופה דכי ממטי ליה מאיסקופה למנעול הא מפיק מכרמלית לרשות היחיד:

45 למקומו - למנעול על גביו כגון מנעולין הללו של עץ שעושין עניים בפתחיהן וראשיהן רחבין ובלע"ז שרדור"א:

46 וחכמים אומרים וכו' - לקמן מפרש טעמא דלא משוו ליה להאי מנעול רשות היחיד:

47 למקומו - לאיסקופה או לחלון שאין בו ארבעה דאף על גב דגבוה עשרה מקום פטור בעלמא הוא:

48 שמוציא מרשות לרשות - מאיסקופה שהוא כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד ואף על גב דהניחו תחילה במנעול שהוא מקום פטור לרבנן ובטל אצל כל הרשויות כרב דימי קיימא לן דאמר בפ"ק ובלבד שלא יחליפו:

49 מקום פטור הוא - וכי הוי למעלה מעשרה היכי משוי ליה רבי מאיר רשות היחיד ואסר:

50 ויש בו לחוק - בתוך הדלת אצל ראש המנעול בעוביו של דלת ולהשלים ראש המנעול לארבעה:

51 חוקקין להשלים - רואין אותו כאילו חקוק:

52 אין חוקקין - הלכך מקום פטור בעלמא הוא:

53 הדר ביה רבי מאיר משערי גינה - מדקא שרי לעמוד ברשות הרבים ליטול מפתח מאיסקופת כרמלית ולהוליכו דרך אוירא למנעול שלמטה מעשרה ולא גזר שמא יביאנו אצלו לרשות הרבים וש"מ סיפא נמי מדקא שרי לעמוד על האיסקופה כרמלית וליטול מפתח במנעול למעלה מי' באיסקופת כרמלית ולהוליכו דרך אוירא למנעול ולא גזר שמא יביאנו אצלו לאיסוקפה שהיא כרמלית:

54 וש"מ מדרבנן - דאמרי אם יש ארבעה על ארבעה אסור ליטול מפתח מאיסקופה ולנעול במנעול שהוא מקום פטור וליטלו משם ולהניחו בחלון שהוא רשות היחיד משום דקא מחליף מאיסקופת כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד על ידי הנחת מקום פטור:

55 איתא לדרב דימי - דאמר ובלבד שלא יחליפו:

56 מתני' נגר - קבילי"א שתוחבין אותו בחור שבאיסקופה לנעול הדלת:

57 שיש בראשו גלוסטרא - שראשו עבה וראוי לבוכנא לכתוש ולשחוק בו פלפלין ואפילו הכי דתורת כלי עליו ר"א אוסר אלא אם כן קשור ותלוי בדלת כדמפרש בגמרא:

58 ור' יוסי מתיר - דתורת כלי עליו משום גלוסטרא ולא מיחזי כבונה:

59 גמ' בניטל באגדו - כשהוא קשור ותלוי בחבל של קיימא וראוי לטלטלו על ידי אותו חבל ואינו נפסק בידיה:

60 כולי עלמא לא פליגי - דשרי דכיון דקשור ותלוי יפה מוכחא מלתא דלנעול קאי ולא מיחזי כבונה: