רש"י על עירובין פ״ג

1 וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין - לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה:

2 דלא שוו שעורייהו להדדי - לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר:

3 דתניא כמה שעור חצי פרס - לפסול את הגוייה:

4 חסר קימעא - בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים:

5 שיער רבי - סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי:

6 כמוה וכקליפתה - אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי:

7 בלא קליפתה - נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה:

8 זו דברי ר' יהודה - הך ברייתא דחצי פרס דלעיל:

9 ר' יוחנן בן ברוקה - ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו' ביצים שיעור לעירוב חציה ג' חצי חציה ביצה ומחצה:

10 פשיטא - דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני:

11 בוניוס - שם האיש:

12 מודיא קונדסא - שם הסאה:

13 דמן נאוסא - מאותו מקום:

14 דמדברית - שהן ו' קבין וקי"ל קב ד' לוגין ולוג ו' ביצים הרי כ"ד ביצים לקב קמ"ד לסאה:

15 ואי דירושלמית - דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ' על ק' וניתוספו חמישית על מ' דהיינו ח' וביצה חסר חומש על ד' הרי תוספת כ"ט חסר חומש תנם על קמ"ד הרי קע"ג ובההוא בציר חומשא לא דק:

16 ואי דציפורית - דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר:

17 מאתן ושבע הויין - למאה עשרים תוספת לע' י"ד תוספת שהן חומש של ע' שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל"ד תנם על קע"ג הרי ר"ז ובתוספת של ג' הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג' אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה:

18 אייתי חלתא שדי עלייהו - בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת' שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ"ד כדאמר בפרק חלון שבין ב' חצירות לעיל עירובין פא.:

19 כמה הויין תמני - שהן אחד מכ"ד בקצ"ב ולא דק בחלתן של ט"ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה:

20 אייתי ועודות דר' - ששיער ומצא לכל ב' ביצים של מדברית אחד ממ' בביצה כדאמר דהוי לפ' ביצים ביצה לק"ס ב' ביצים ולמ"ז הנותרין יותר מחצי ביצה:

21 אי הכי טפי הוי להו - ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ"ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט"ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר' שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר' אחת מכ' לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י' ביעי הוו מאתן ושיבסר א"ה טפי להו ועודות דר' אחד מכ' לכל ביצה מז' ביצים וגם ב' חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה:

22 שתות - מלבר:

23 ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות - ירושלמית ושתות מלבר:

24 ואלא שליש ירושלמית - קאמר:

25 שליש דידה כמה הוי נ"ח נכי תילתא - דהא סאה ירושלמית קע"ג כדאמרינן לעיל:

26 תילתא - דקמ"ד הוי מ"ח:

27 ואילו עודפת - דציפורית על מדברית ס"ג דהא סאה ציפורית ר"ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ"ד:

28 קרוב לשליש דידה - דשליש דידה ס"ט ועודפה ס"ג:

29 ושליש דידה - דהוא ס"ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע"ב:

30 בועודות דרבי - כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע"ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע"ב:

31 כדי עיסותיכם - שאתם לשים במדבר עומר לגולגולת: איפה ג' סאין במנחות יליף לה בפרק התודה מנחות דף עז. דכתיב יחזקאל מ״ה:י״ד האיפה והבת תוכן אחד להם יהיה וכתיב שם מעשר הבת מן הכור וכור שלשים סאין מעשר דידיה כמה הוי ג' סאין והעומר עשירית של ג' סאין שהן י"ח קבין שהן ע"ב לוגין עשירית דע' לוגין ז' לוגין עשירית של ב' לוגין חומש הלוג והוא ביצה וחומשא והיינו דקאמר ז' רבעים ועוד רבעים רבעי הקב דהיינו ז' לוגין ועוד ביצה וחומשא:

32 שהן ו' ירושלמית - שהרי ו' מדבריות נעשו ה' ירושלמיות נשאר לנו לוג מדברי וחומשו דביצה וחומשא הוי חומש הלוג ביצה חומש לחמש ביצים והחומש ביצה הוא תוספת לביצה הששית הרי לוג וחומשו והן נעשין לוג ירושלמי שהרי ו' חומשין אלו נעשו ה':

33 הרי זה בריא - שאוכל כל צרכו:

34 ומבורך - שאינו אוכל יותר מדאי וכתיב משלי י״ג:כ״ה ובטן רשעים תחסר:

35 מתני' ה"ג במתני' אנשי חצר ואנשי מרפסת כו' ולא עירבו אלו עם אלו אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן מרפסת ארוכה היא והרבה פתחי עליות פתוחין לה וכולן יוצאין בסולם א' לחצר וממנה לרה"ר ואעפ"כ אין אוסרין הואיל וגבוה מרפסת י' שלא הלכו בסולם אלא להקל ואמרינן תורת מחיצה עליו ואינן אוסרין כדאמרינן בכיצד מעברין לעיל עירובין דף נט: סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו והכל להקל ומ"מ שני רשויות הן ואין מוציאין מזו לזו:

36 כל שגבוה י' - אם יש בחצר תל או עמוד גבוה י' סמוך למרפסת רשות מרפסת שולטת בו ומשתמשין הן בו אבל לא בני חצר:

37 חוליית הבור - קרקע שנטלו בחפירת הבור והקיפו בו פי הבור סביב:

38 בסמוכה - שהחוליא סמוכה למרפסת:

39 גמ' לזה בפתח ולזה בפתח - ב' חצירות שלא עירבו יש רשות אחת סמוכה להן ונוחה לשתיהן להשתמש בה כפתח זה שהוא נוח ליכנס:

40 היינו חלון שבין שתי חצירות - כלומר הא לא מיבעיא לן מאי דיניה אם אסור לשתיהן או מותר דהיינו חלון שבין ב' חצירות דתנן ביה רצו אחד מערבין רצו שנים מערבין ואם לא עירבו ביחד שניהם אסורים להשתמש בה אם רשות של ארבעה היא דאין רשות פחות מד' ומנלן דאסורים בה דהא גבי כותל שבין שתי חצירות תנן לעיל עירובין דף עו: היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין וכן אלו ובלבד שלא יורידו למטה אלמא כל היכא דשוי לתרוייהו אסרי אהדדי וגם ברשות נמוכה מי' אמרינן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"י ולבני רה"ר לכתף עליו דמקום פטור הוא הא אית ביה ד' אסור לתרוייהו כל זריקה למעלה מי' טפחים וכל שלשול עמוק מי' טפחים וכל תשמיש נוח דקרינן ליה פתח לא גבוה קרקעיתו י' טפחים ולא נמוך עשרה טפחים:

41 לזה בזריקה ולזה בזריקה - כל רשות שהיא בין שתי רשויות וקשה תשמישה לשתיהן לזה גבוה י' ולזה גבוה עשרה ואינן יכולים להשתמש אלא בזריקה הא לא מיבעיא לי דהיינו כותל שבין ב' חצירות ואיסורן מפורש במשנה דקתני ובלבד שלא יורידו למטה אלמא אסורים עם שניהן:

42 היינו חריץ - דהוי נמי אסור לתרוייהו דהא הפסק רשות חשיב וכיון דתשמישו שוה לשניהם אסורין בו דאמר רב לעול דף עז. חריץ שבין ב' חצירות עמוק מזו י' ולזה שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ דהוה לזה תשמיש בנחת ולזה בקשה כו' שמעינן מינה דאי לשניהן בנחת או לשניהן בקשה שניהן אסורין בו:

43 לזה בפתח ולזה בזריקה - כגון שחצר זו נמוכה וחצר זו גבוהה ותל ביניהם גבוה מזו י' ולזו שוה לארץ:

44 היינו דרבה בר רב הונא - בפרק חלון שם דאמר כותל שבין ב' חצירות גבוה י' וצדו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ:

45 לזה בפתח ולזה בשלשול - כגון חצר גבוהה מן התל י' דאינה משתמשת עליו בחול אלא בשלשול וחברתה שוה לה:

46 היינו דרב שיזבי - בפרק חלון שם:

47 לזה בשלשול ולזה בזריקה - כגון חצר זו גבוהה מזה התל י' וזו נמוכה ממנו י':

48 מאי - לשניהם בקשה הוא והרי הן שוין בו ואוסרין זה על זה דהא כל שלשול אמרינן דקשה הוא או דילמא לגבי זריקה הוה שלשול תשמישו בנחת הוא ומותר וזה שבזריקה אסור אם לא עירבו אלו עם אלו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן: