רש"י על עירובין נ״ד

1 בטשה ביה - בעטה בו:

2 תוריך חיי - שתאריך ימים:

3 חטוף אכול - אם יש לך ממון להנות עצמך אל תמתין עד למחר שמא תמות ושוב אין לך הנאה:

4 דעלמא דאזלינן מיניה - גרסינן:

5 כהלולא דמי - היום ישנו ולמחר איננו דומה לחופה שהולכת מהר:

6 אם יש לך - ממון:

7 ואין למות התמהמה - עיכוב כי פתאום האדם מת:

8 חוק - מזון:

9 מי יגיד לך - אם נשאר בידם שמא יאבדוהו:

10 הללו נוצצין - כלומר כשהן גדילין גדילה פרנסתן ועושרן עמהן ואינך צריך להדאג עליהן:

11 והללו נובלין - מתים לשון והעלה נבל:

12 יפה - לחולי זה וקשה לחולי זה יפה ללב ורע לעינים:

13 שתשמרם בבטנך - שהן שמורים בידך שאין משתכחין ממך:

14 יכונו יחד - שאתה סודרן ומוציאן בפה ולא בגימגום ובלחישה:

15 אימתי שמחה וכו' בזמן - שיודע לדרוש הלכות חג בחג דבר אחר אימתי שמחה לאיש אימתי אדם שמח בתלמודו בזמן שיש לו מענה כששואלין ממנו דבר הלכה:

16 שארשת - ספירת שפתיו בל תמנע סלה כשנתת בו דעת להוציא בשפתיו:

17 זכה - אם יש לו מזל טוב תאות לבו נתת לו שבעוד שהוא מתאוה באה לו תאותו עד שלא ישאלנה:

18 לא זכה - צריך להתמקמק ולהצטער:

19 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף - אלמא לנצח לשון עולם הוא מדסמיך ליה וכן עד עולם סלה אלמא סלה לשון לעולם משמע:

20 שרף לצואר - שאינו מצומצם בדוחק סביב הצואר אלא שרפוי בריוח כך הוא נעים ומרוצה לבריות:

21 ונראה ואינו נראה - כשמגביה צוארו נראה מתחת זקנו ורוב פעמים שסנטרו וזקנו מכסין אותו כך אם תלמיד חכם הוא אינו רודף לצאת ולבא בשוק אלא יושב ומחזר על תלמודו מתקיים בידו:

22 שהכל דשין אותו - שאין לו גסות:

23 שהכל מתבשמין ממנו - שמלמד תורה לתלמידים:

24 כאבן זו שאינה נמחת - מפני דריסת רגלי בני אדם כך לחייו אינן נלאין מלחזר על למודו וללמד לאחרים:

25 לא נשתכחה - חרות משמע חקוק ואינו נמחק לעולם על ידי הלוחות היתה תורה חקוקה לישראל מהשתכח מהן עולמית:

26 על הלוחות - בשביל הלוחות היו בני ישראל בני חורין:

27 ממדבר מתנה - אם כמדבר הוא תורה נתונה לו במתנה ולא ישכח:

28 מילתא - כעס:

29 אמר - רבא איזיל אפייסיה לרב יוסף:

30 מזוג - במים:

31 רב יוסף סגי נהור הוה ולא היה רואהו והכירו בטעם היין שהוא מזגו לפי שהיה מכיר רב יוסף במזגו של רבא מתחילה שהיה בקי ליתן מים במדה:

32 כל גיא ינשא - אף על גב דלאו גבי הני קראי כתיב דרשי ליה דמי שבא לידי גיא שהושפל חוזר ומתנשא:

33 שדורסת ואוכלת - מיד לאחר הריגתה שאינו מקפיד על תענוגים אלא אוכל בשר בלא תבלין וכן שאר עינוגין:

34 שמסרחת - בטיט היינו מי שאינו הולך אחר גבהות לקוץ במאכלו אם לא נתבשל כל צרכו ל"א שדורסת ואוכלת לאחר הריגתה אוכלת מיד כך תלמיד חכם מחזר על תלמודו מיד כשמקבלו מרבו מסרחת מנבל עצמו על דברי תורה לשון זה נראה בעיני לפי שמצינו בכל הש"ס שדרך תלמידי חכמים להקפיד על מאכלן דרך גדולה וכבוד ועל מלבושיהן כדכתיב משלי ח׳:ל״ו ולמשנאי אהבו מות:

35 לעני - לזה ששם עצמו כעני וללישנא בתרא ששם עצמו כעני לחזר עליה:

36 תאנה - אילן:

37 כל זמן שממשמש בה מוצא בה תאנים - שאינן מתבשלין בבת אחת אלא היום מעט ולמחר מעט וכל שעה ראוי לאכול מהן:

38 שמעלת חן על לומדיה - שהכל מנשאין אותו ותורתו נותנת לו חן:

39 באהבתה תשגה תמיד - בשביל אהבתה תעשה עצמך שוגה ופתי להניח עסקיך ולרוץ לדבר הלכה:

40 לא יחרוך - נוטריקון דריש ליה לא יחיה ולא יאריך:

41 ורב ששת אמר - אין זה רמאי אלא שוטה והקובץ על יד הוא הרמאי וערום בדבר והוא יחרוך כלומר יתקיים בידו כצייד הרמאי שמשבר גף ראשון ראשון כשהוא לוכדו שלא יברח הוא חורך עופות ואוכלן וקרא אתמוהי מתמה לא יחרוך לא יצלה ויאכל:

42 אנא עבדתה וקיימתיה - לקבוץ על יד וחזרתי עליה עד שהחזקתי בה ואחר כך חזרתי ושמעתי אחרת:

43 כיצד סדר המשנה - כיצד למדו ישראל תורה שבעל פה:

44 נכנס אהרן - וישב לפני משה כדכתיב ישעיהו ל׳:כ׳ והיו עיניך רואות את מוריך וכן כולם בשעת שמועתן כולן יושבין לפניו:

45 ישב לשמאל משה - דתניא המהלך לימין רבו הרי זה בור וכ"ש יושב בזמן שאין שני לישב בשמאל:

46 ושנה להן פירקן - אותו פרק עצמו ששנה לאהרן:

47 אהרן לימין משה חוזר - אחרי ששמעו בניו ויש שני לישב בשמאל משה כבוד הוא לאהרן ולמשה להיות אהרן שהוא גדול בא ויושב בימין:

48 ומה אהרן ששמע ממשה כו' - ומסתייעא מילתא להתקיים בלבו להבין מהר אפ"ה שמע ד' פעמים:

49 להראות לו פנים - ללמדו לתת טעם בדבריו בכל אשר יוכל ולא יאמר כך שמעתי הבן אתה הטעם מעצמך וחבירו בפרק ראשון דף יג: שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים:

50 אשר תשים לפניהם - ולא כתיב אשר תלמדם צריך אתה לסדר ולשום לפניהם טעם המיישב תלמודם:

51 וליעיילו בניו ולילפו מאהרן - ד' זימנין וכן כולן:

52 משום טרחא דאהרן - דמתחילה דיחיד הוה לא סגי דלאו לשמאל יתיב וכי הדור עיילו אינך איכא טרחא לאוקומיה ולאהדוריה לימין:

53 בעיוה - לר' פרידא למלתא דמצוה:

54 נפק בה קול ואמר - לר' פרידא:

55 סימנין - סימני השמועות זו אחר זו וסימני חכמים כדרך שיש בהש"ס ותשים גירסא דסמניה בפיהם:

56 עשו מועד לתורה - קבעו עתים לתלמידיכם שידעו עת לבא ולשנות: