רש"י על עירובין נ״ג

1 או גשרים או נפשות - כעין שעושין על הקבר:

2 מוציאין את המדה כנגדן - אם בליטות הללו אצל קרן מזרחית צפונית רואין כאילו יש בליטה אחרת כנגדה בקרן מזרחית דרומית וחוט מתוח מזו לזו ומודד מן החוט ולחוץ כדי שיהא התחום שוה לשתי קרנות ולא יהא כאן קצר וכאן ארוך:

3 ועושין אותן - את התחומין מרובעין כדי שיהא אלפים לצדדין כבאמצע ולא עגולין שיהא להן אלפים באמצען ובצדדין הן מתמעטין כדרך כל עגול ובעיר מרובעת עסקינן שאין בה אלא אלפים על אלפים דהוו נמי תחומין מרובעים ואם אינה מרובעת כגון שהיא יתירה על אלפים לאורכה או פחותה מאלפים לא הוו מרובעין דתחומין מרובעין לאו דווקא שיהא ארכן כרחבן שהרי רחבן למידת העיר היא אם קטנה אם גדולה וארכן אלפים אלא מרובעין דקתני למעוטי עגולין כדי שיהא נשכר את הזויות:

4 גמ' חד תני מאברין - באלף:

5 אבר אבר - שמוסיפין לה אברים שאם יש אבר שיוצא מן העיר בקרן מזרחית דרומית רואין כאילו אבר גם בקרן מזרחית צפונית ומודדין משם:

6 מערת המכפלה - משום דפליגי במשמעות לשון מכפלה נקט לה הכא משום דפליגי נמי בלישנא דמתניתין וכן באמרפל וכן במלך חדש:

7 שני בתים - היו בה זה לפנים מזה:

8 בית ועליה - הוי כפולה בשתי תקרות אבל שני בתים לא שייך בהו לשון כפולה:

9 שכפולה בזוגות - שנקברו כולן איש ואשתו דהיינו זוג זוג דכתיב בראשית מ״ט:ל״א שמה קברו את אברהם ואת שרה וגו':

10 עליו - כלפי מעלה אלא שכינו חכמים בלשונם:

11 מדלא כתיב וימת - זה וימלוך פלוני תחתיו:

12 אושעיא בריבי - אדם גדול בדורו וכל היכי דקרי בריבי הכי פירושו:

13 לב כל אחד ואחד - כמה היה מחודד כלומר בכולן הכרתי מה חריפות יש מזה לזה:

14 וחכמת כל אחד ואחד - כמה זה חכם מזה וכמה למד יותר ממנו:

15 איבעית אימא - במשנתינו לא למד אלא דבר אחד אבל ברייתות וגמרות גמר טובא:

16 ששה באמה - שהיינו מתקרבין לשמוע מפיו ודוחקין זה את זה:

17 ר"מ לא עמדו חביריו על סוף דעתו - כדאמרינן בפרק קמא דף יג: שהיה אומר על טמא טהור ומראה פנים:

18 פתח אולם - רחבו כ' ושל היכל י':

19 סדקית - מחט שתופרין בה סדקי בגדים והוא דק ביותר:

20 כסיכתא בגודא לגמרא - כיתד שנועצין אותו בכותל בנקב צר ונכנס בדוחק כך אין יכולין אנו להבין מה שאנו שומעין כי אם מעט ובקושי:

21 כאצבע בקירא - בשעוה קשה שאין האצבע יכול ליכנס בתוכה אלא מדבק מעט:

22 כאצבע בבירה לשכחה - כשם שהאצבע נוח ליכנס בפי הבור כך אנו מהירין לשכוח:

23 שהקפידו על לשונם - לדבר בלשון צח ולא בלשון מגונה כדאמרינן לקמן בבני גליל:

24 דדייקי לישנא - לחזר באותו לשון שהיו שומעין מרבן וע"י שהיו שומעין ע"פ שמועה אחר שמועה היו נותנין בהן סימן זו אחר זו ומתוך כך שהיו מדקדקים בלשון יודעין להניח סימנין נאין ואינן משתכחין מהן:

25 ומתנחי - ומניחין סימנין:

26 לא גמרי מחד רבה - והיו שומעין מזה בלשון זה ומזה בלשון אחר אע"פ ששניהם אחד שינוי לשון מבלבלן ומשכחן:

27 דגלו מסכתא - למדו לאחרים כך שמעתי. ל"א מפרשין שמועותיהן ומדקדקים בטעמו של דבר עד שמתיישב בלבן:

28 יראוני וישמחו - לפי ששמועותיו מכוונות לאיסור איסור ולהיתר היתר:

29 דוד דגלי מסכתא - כדאמר בברכות דף ד. שהיה יגע בתורה ומורה הוראות כדאמר ידי מלוכלכות בדם ושפיר ושיליא ואומר מפיבושת רבי יפה דנתי יפה זכיתי כו' ואמרינן נמי במועד קטן דף טז. עדינו העצני יושב בשבת תחכמוני זה דוד כו':

30 ירשיע - לא היה זוכה להורות כהלכה:

31 על אותו עון - עון דנוב עיר הכהנים:

32 אתה ובניך עמי - שמואל קאמר לשאול כשהעלהו על ידי בעלת אוב:

33 אכוזו תנן או עכוזו - בבכורות דף מ. גבי מומין תנן שאין לו אלא ביצה אחת הרי זה מום רבי עקיבא אומר מושיבין אותו על עכוזו וממעך אם יש ביצה אחרת סופה לצאת אכוזו עגבותיו וכן עכוזו:

34 ידעי - היו יודעין:

35 כתרדין על אדמה - ירקרקת היתה כצבע ירק הארץ:

36 אמר למאן - מדבר בשפה רפה ולא פירש האות ואינו ניכר אם עמר אם חמר אם אימר:

37 עמר למילבש - לעשות בגדים:

38 אימר לאיתכסאה - שה לשחוט:

39 תא דאוכליך חלבא - היתה רוצה לומר בואי ואוכליך חלב ואינה מפרשת לחתוך תיבות זו מזו ולהשמיע כל תיבה ותיבה ומצטרפות שתי תיבות כאחת ומגמגמת התיבות ואומרת תאכליך לביא ואומרת נמי שלוכתי בכ"ף והיתה רוצה לומר שלובתי בב' כמו משולבות כלומר חברתי:

40 תוכליך לביא - קללה משמע שתאכלך לביא:

41 מרי כירי - ורוצה לומר קירי והוא אדון ואמרה כירי והוא עבד:

42 תפלא הות לי - רוצה לומר טבלא הות לי ואמרה תפלא והיא קורה:

43 וגנבוך מין - רוצה לומר גנבוה ממני ואמרה גנבוך מין דמשמע שגנבו את הדיין:

44 וכדו הות דכי שדרו לך עילויה לא מטיין כרעיך אארעא - גדולה היתה כ"כ שאם מותחין אותך עליה לא היו רגליך נוגעות בארץ והרי שטויות הרבה וכדו משמע עכשיו ובעיא לומר וכדן הות ועוד שהיתה מזכרת תלייה בדיין ואומרת אם תולין אותך עליה כו':

45 עלת - שם כלי שדולין בו יין מן החבית וממלאין הכוסות:

46 נקפת בכד - מנקפת בחבית כלומר כבר כלה היין נוגע בתחתית החבית:

47 ידאון נישריא לקיניהון - ילכו תלמידים לבתיהם כלומר יפסקו סעודתן שאין עוד יין:

48 או יעדי בתר חברתה מינה - נסיר מגופת חבית האחרת ונמזוג עוד:

49 ותתקפי עלת בכד - תהא צפה עלת בכד בריוח:

50 כאילפא בימא - כאניה הצפה בים תתקפי כמו אקפו ידייכו בחגיגה דף טז: וכמו קפא תהומא דסוכה דף נג. צף התהום ועלה:

51 בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים:

52 שור משפט - תרדין תור דין שור תור משפט דין:

53 בטור מסכן - הר דל חרדל:

54 משייל באושפיזא - שואל עוברי דרכים בענין אושפזיכני:

55 גבר פום דין חי - אוש פי זו חי אוש כמו איש פום כמו פי דין כמו זה:

56 מה זו טובה יש - כלומר כמה טוב לו:

57 אתריגו לפחמין ארקיעו לזהבין - הבעירו את הפחמין להיות אדומין כאתרוג שישטחו גחלים הלוחשות על פי הכירה להתחמם כנגדן:

58 ארקיעו - שטחו כמו רקיע:

59 לזהבין - גחלים לוחשות אדומות כזהב:

60 מגידי בעלטה - תרנגולין המודיעין עונות הלילה:

61 בהן - על הפחמין:

62 הצפיננו - הראנו לשון צופיה הליכות ביתה משלי לא:

63 צפון - הוה מתחבא דלא היו יודעים התלמידים להיכן היה והיו שואלים ממנו:

64 עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו - שמח הלילה בנערה אהרונית ועכשיו הוא ישן:

65 עירנית - בעלת חן וחריפה כאדם ער והנעירתו לא היה יכול לישון:

66 אמרי לה אשה - אהרונית בת כהן אחרונית מתה אשתו ראשונה וזו אחרונה:

67 מסכתא - אהרונית מסדר קדשים עבודת אהרן אחרונית סיים אחרת והתחיל בזו עירנית עמוקה וחמורה ומעוררת לומדיה:

68 נתיעץ במכתיר - נטל רשות מנשיא מכתיר ע"ש שנותן רשות לסמוך ולקרותו רבי ומאז והלאה הוא כשר להיות מוכתר ליקרא רבי מומחה לרבים ואם טעה לא ישלם:

69 והנגיב - והדרים הלך לו לדרום:

70 למפיבושת - לפני זקני דרום שהן חכמים מאד ע"ש שהיה מפיבשת אדם גדול קרי להו הכי:

71 לא נצחני אדם - בדברים:

72 הקדיחתו - שרפתו כמו כי אש קדחה דברים ל״ב:כ״ב כלומר נתנה בו מלח יותר מדאי:

73 אין משיירין פאה באילפס - כשהשמש מערה מן האילפס לתוך הקערה אין דרך להניח באילפס כלום לצורכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש והוא מאכל שמש:

74 פרשת דרכים - דרך פורש לכאן ולכאן:

75 ארוכה - שמאריך הדרך:

76 וקצרה - שמוציא מבוי העיר פנוי ליכנס: