רש"י על עירובין ע״ד

1 בתים וחצירות פתוחות לתוכו - בתים לחצירות שני בתים לכל חצר ושתי חצירות למבוי והנך כיון דכולן פתוחין זו לזו ומערבות יחד דרך פתחיהם חדא תשיב להו ולית ליה לרב הא דתניא לעיל אב ובנו מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה דכל היכא דלא בעי לערובי אי נמי בעי לערובי ומצי לערובי בלא שיתוף מבוי לא משתרי ההוא מבוי בלחי וקורה עד שתהא שם חצר אחת שאינה פתוחה לחברותיה או שתי שורות של חצירות אחד לצידו זה ואחת לצידו אחר והמבוי ביניהן שאינן יכולות להתערב אלא על ידי מבוי:

2 בית אחד וחצר אחת - בית בלא חצר וחצר שבית אחר פתוח לה:

3 אפילו חורבה - מכאן וחצר מכאן דאין חצר בלא בית:

4 אפי' שביל של כרמים - פתוח למבוי מכאן וחצר מכאן:

5 אחד גגות כו' - כולן רשות אחת לטלטל כלים ששבתו בגג זה לגג חבירו ולא אמרי' כשם שדיורין חלוקין למטה כך חלוקין למעלה וכלים ששבתו בחצר זו מוציאין לחברתה וכן לקרפף וכן לחצר ולקרפף מן הגגין הואיל וכולן רשות שאינה דירה היא ואין צריך לערב מחצר לחצר אלא בשביל כלים ששבתו בבית שבחצר זו להוציאם לחצר אחרת:

6 הלכה כר"ש - שהחצירות מוציאין מזו לזו בלא עירוב:

7 והוא שלא עירבו - בני החצירות כל אחת לעצמה ואסור להוציא מן הבתים לחצר דכיון דאין מצויין כלי הבית בחצר ליכא למיגזר אי מפקת כלים ששבתו בחצר לחברתה אתו לאפוקי נמי כלים ששבתו בבית שהוציאן מחצר זו לחצר אחרת:

8 דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים - שבחצר זו לחצר אחרת:

9 הכא נמי לא גזור דילמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה - דרך מבוי והרי רשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפו שהרי אינה אוסרת כדתניא לעיל בפירקין אינו אוסר אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא או מקום לינה:

10 להא שמעתא - דאמר שמואל לעיל אפילו בית וחצר:

11 אחוי לי אושפיזיה - דאיזיל ואישייליה לשמואל:

12 שהמבוי לחצירות - דייקינן לישנא דחצירות ולא חצר קבלה מיניה שמואל והדר ביה לגבי רב אי לא:

13 קבלה מיניה - שמואל והדר ביה לגבי רב אי לא:

14 אתא רב ענן - לאחר מות שמואל:

15 שדיה - הפיל הלחי:

16 נשדייה מן - ישליכנו ממנו ומשום דלא הוה ביה אלא בית וחצר אסר עליה כרב:

17 וההוא חזנא הוה כו' - וההוא מבואה להכי שרא ליה שמואל דחזנא הוה אכיל נהמא בביתיה שהיה לו במקום אחר:

18 ואתי ביית בבי כנישתא - דהוה פתוח לההוא מבואה והשתא כי שדייה רב ענן לא הוה חזנא ביית בההוא בי כנישתא:

19 ואיבות בר איהי סבר - דשמואל לאו משום חזנא שרייה דמקום פיתא גורם והא לא הוה אכיל בבי כנישתא:

20 ושמואל לטעמיה דאמר מקום לינה גורם - והוו להו שתי חצירות:

21 צידו אחד נכרי וצידו א' ישראל - ומבוי ביניהם:

22 אין מערבין דרך חלונות להתיר דרך פתחים למבוי - אם יש בתי ישראל אצל ביתו של ישראל זה פתוחות לרשות הרבים ולא למבוי וחלונות ביניהם אין מערבין זה עם זה דרך חלונותיהם להוציא כליהם למבוי דרך פתחו של זה שפתוח למבוי וטעמא מפרש לקמיה:

23 א"ר אפילו חצר - ישראל ונכרי דרין בה ובתי ישראל אצל ביתו של ישראל זה פתוחות לרה"ר ולא בחצר שאסור לערב דרך חלונות להוציא כליהם דרך ביתו של זה לחצר להכי נקט חלונות שאין דרך בני אדם לעשות פתחים גדולים מבית לבית:

24 דאי לא אמר - אף בחצר מאי תיסק אדעתיך דלישתני חצר ממבוי:

25 בתים וחצירות פתוחים לתוכו - והכא חדא חצר הוא דפתיחא ליה דדירת נכרי לאו שמה דירה וכ"ת תרתי ל"ל הא אמרה רב לעיל אין המבוי ניתר כו':