רש"י על עירובין נ״ח

1 ובלבד שלא יצא חוץ לתחום - שאם היה רחבו של גיא כנגד העיר יוצא חוץ לתחום וזה הלך והבליעו שלא כנגד העיר ומודד משפתו ולהלן לא ימדוד אלא עד כדי השלמת התחומין וצופה כנגד מקום שמדתו כלה כנגד העיר בתוך הגיא ויציין סימני התחום אבל לא ימדוד וילך חוץ לתחום עד כנגד מקום תכלית שפת הגיא שכנגד העיר לידע כמה אמות יצא וכמנין אותן אמות יחזור ויכנס לתוך הגיא ויציין משום גזירה שהרואה אותו מודד והולך שם יאמר שמידת התחומין ע"כ. ל"א שלא יצא חוץ לתחום אם היה ארוך וראשיו יוצאין חוץ לתחומי העיר ואין יכול להבליעו בחבל כנגד התחומין מפני רחבו ויכול להבליעו שלא כנגד התחומין לא יצא להבליעו שם גזירה שמא יאמרו מדת תחומין של צידי העיר באה לכאן:

2 בזו א"ר דוסתאי בר' ינאי - בזו למעוטי ערי מקלט ועגלה ערופה דאין מקדרין בהן כדמפרש בגמרא לקמן::

3 מקדרין - נוקבין רואין כאלו נוקבין אותן ומודדין דרך הנקב למעט מדת מדרונו כדאמר בגמ' שמודדין אותו בחבל של ד"א והתחתון מניח את החבל כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו ומתמעט מדרונו של כל ד"א חצי קומת אדם:

4 גמ' מפני שמרבה - כשהחבל קצר יכול למותחו ומאריך המדה והתורה אמרה בחבל של נ' אמה ימדוד:

5 מפני שמתמעט - שכובדו מכפילו ומתקצר באמצעיתו:

6 נברא - סיב שגדל ומתגלגל סביב הדקל כעין ויגיל"א של גפנים:

7 ובידו חבל מדה - במשכן של יחזקאל:

8 וביד האיש קנה המדה - במשכן של יחזקאל:

9 בדתרעי - למדוד רוחב השערים:

10 מגג - יונ"ק בלע"ז לפי שאינה מקבלת טומאה שיהו כל מעשה פרה בטהרה:

11 נצרים - ערבה קלופה ל"א צורי דקל והוא סיב הך דרב יוסף פליג אדרב אסי:

12 הולך למקום כו' - כדפירשתי לעיל:

13 ואם היה גיא מעוקם - שהיה מדרונו משופע ונוח להילוך מקדר ועולה כדפירשתי תחתון כנגד לבו כו' כך שמעתי וקשה לי בה לקמן ובתוספתא פ"ד ה"ג ואם היה גיא מעוקם ואינו יכול להבליעו מקדר וכו' וה"ק אם היה גיא מתעקם והולך וסובב את העיר וכשהוא מודד תחום מערב אינו יכול להבליעו בחבל של נ' אמה ברוח מערבית עד שהוא מתעקם לצפון הוא מתחיל להשוות אותה הבלעה אינה מועלת למידת תחום מערב ומקדר ועולה:

14 בדניחא תשמישתיה - נוח להילוך קצת כגון מתלקט עשרה מתוך ארבעה התם קתני מבליעו אם יכול ואם לאו מקדר:

15 הכא - בכותל זקוף יותר מדאי דכיון דלא חזו להילוך אין גובה שיפועו עולה למידת התחום:

16 לא שנו - דמקדר אלא דניחא תשמישתיה שמעוקם כל כך שאין חוט המשקולת יורד כנגדו שכשמניח חוט משקולת הבנאים אצל שפתו והיא יורדת לעומקו מנקפת בשיפועו ומעכבת המדרון מלירד כנגדו אלא מרחיקו מלמטה. כנגדו משמע מכוון ולקמן עירובין נח ע"ב מפרש דעד ד' אמות קרי ליה יורד כנגדו שירחיק השיפוע את המשקולת לקרקעיתו ד"א מכנגד שפתו העליונה:

17 אבל אם היה חוט המשקולת יורד כנגדו - שפתו זקופה מאד שאין מתרחקת שפת תחתיתו מכנגד שפת גובהו ד"א אין מידת מדרונו ממעט מידת התחום ע"י קידור אלא נכנס לתוכו ומודד קרקעיתו מדידה יפה כקרקע חלקה ויוצא לשפתו ומשלים מדתו והולך:

18 כמה עומקו של גיא - דנימא מבליעו כשהוא רחב נ':

19 אלפים - אבל יותר מכאן אפי' יכול להבליעו אינו מבליעו אלא מקדר:

20 התם כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו - פלוגתא דת"ק ואחרים הלכך כיון דחזי להילוך קצת אזלינן ביה לחומרא:

21 עד כמה - יתרחק המשקולת מכנגדו דקרי ליה אין יורד ונחמיר ביה:

22 במתלקט י' מתוך ד' - הבא ללקוט כמה הוא מגביה והולך מוצא י' טפחים גובה קודם שיגיע להילוך ד"א אבל מתוך חמש כקרקע חלקה דמי ומודדו מדידה יפה ואין כאן לא הבלעה ולא קידור:

23 מתני לקולא - בהר משופע הוא דבעינן הבלעה או קידור אבל בזקוף אומד בעלמא:

24 שלא יצא חוץ לתחום - הא פרשינן לעיל:

25 בערי מקלט - בתחום ערי מקלט לקלוט דתנן מכות דף יא: כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת:

26 בעגלה ערופה - כשמודדין לידע איזו היא קרובה אל החלל:

27 מפני שמדידתן מן התורה - הלכך לא משערינן בהו מידי אלא מודדין הרים וגאיות כקרקע חלקה:

28 מתני' ה"ג אין מודדין אלא מומחה - בקי במדידה:

29 ריבה במקום אחד ומיעט במקום אחר - שנמצאו סימני תחום קרן זה ארוכין ובולטין מכנגד סימני תחום קרן שכנגדו:

30 שומעין למקום שריבה - ומה ומוציאין מידה הקצרה כנגדה מפני שלא מתח מתחילה החבל כל צרכו ונתקצר וצריך למותחו בכל כחו והכי תניא בתוספתא פ"ד:

31 ריבה לא' ומיעט לאחד - מפרש בגמ' נט.:

32 שלא אמרו חכמים כו' - כשגזרו שלא לצאת חוץ לתחום לא אמרו להחמיר בתחומין אלא להקל בתחומין: