רש"י על עירובין צ״ג

1 סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין - שתי דפנות שיש לה כהלכתה לאורכה ועשויה כמבוי ובדופן שלישית ורביעית קבועין עמודים לקרני הזויות ויש להם טפח:

2 כשירה - דתנן סוכה ו. שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח:

3 ואילו השוה את פצימיה - שבנה ב' מחיצות בתוכה אצל מחיצות הראשונות ונמצאו פצימיה עומדין בין שתי' המחיצות מכאן ובין שתי מחיצות מכאן ובתוך האכסדרה אינן נראין:

4 פסולה - דאין לה אלא ב' מחיצות:

5 לדידי כשירה - דפליגי עלך בהא מילתא לקמן בפירקין דאפילו אין לה שום מחיצה אמרינן פי תקרה יורד וסותם דסתם אכסדרה תחובין קורות למעלה מעמוד לעמוד שעליהן נותנים את התקרה והנך קורות יש להם פה דהיינו חודה שאינה עגולה אלא מרובעת:

6 לדידך - נמי דאמרת פסולה אין כאן מחיצה לאיסור דהכא היינו טעמא שסילק מכאן את הפצימין ואת מחיצות הראשונות ע"י מחיצות הללו והעמידה על אלו לבדן:

7 חציו מקורה - מכוסה בגג חלק כעין תקרת עלייה:

8 גפנים כאן - תחת הקירוי:

9 מותר לזרוע כאן - חוץ לקירוי מיד ואין צריך להרחיק דפי תקרה יורד וסותם והוי מחיצה מבדלת ביניהם:

10 השוה את קרויו - שקירה כל הבית אסור אא"כ הרחיק:

11 סילוק מחיצות - שהשלמה זו סילק פי תקרה ואין כאן מבדיל:

12 ביד רב שמעיה - ציוהו להשיב לאביי תשובה זו:

13 להקל ולהחמיר - פעמים שהמחיצה מתרת לענין כלאים ופעמים שהיא אוסרת:

14 עד עיקר המחיצה - כלומר עד יסוד מחיצה סמוך ודבוק למחיצה:

15 היה משוך - כרם רחוק מן הגדר אחת עשרה אמה וכ"ש פחות:

16 לא יביא זרע - בין כרם לגדר וטעמא מפרש לקמן:

17 אותבן ממתני' - דאלימא לאקשויי טפי מברייתא:

18 קרחת הכרם - לקמן מפרשא:

19 י"ב אמות - לקמן מפרש טעמא:

20 מחול - סביב כעין מחולות:

21 אין שם שש עשרה אמה כו' - לפי שיש כרם מכאן ומכאן וצריך להרחיק וליתן ארבע אמות לכרם לכל צד לעבודתו כמלא בקר וכליו שהיו חורשין בשוורין ואם נשארו ח' אמות באמצע שאם באת לחלקו לכאן ולכאן יש ד' אמות לכל חלק חשיבי ולא בטילי ולא אתי כרם דהאי גיסא ומבטל פלגא וכרם מהאי גיסא ומבטל פלגא:

22 כדי עבודתו - ארבע אמות לכל צד:

23 י"ב אמות - לקמן מפרש טעמא:

24 לאו היינו טעמא - דתיהוי מחיצה משויא ליה להאי מחול כי כרם:

25 הכי גרסינן ארבע אמות דלהדי כרם עבודת הכרם - וכיון דצריך לו הוי כרם עצמו:

26 כיון דלא מזדרען - משום דמקלקל ליה לכותל אבנים שהמחרישה מעלה עפר תיחוח והכותל נופל כשאין תחתיו קרקע חזקה והכי תנן בבבא בתרא דף יט. מרחיקין את הזרע כו':

27 אפקורי מפקר להו - לגבי גדר ולא מצטרפי להדי האי דפייש לאחשובי דלא ליבטיל לגבי כרם:

28 ג' קרפיפות זה בצד זה - כגון שהיו מהלכין בדרך והקיפו ג' קרפיפות לדירה במחיצה של שתי כגון של קנים או של ערב כגון חבלים שלא התירו בו ליחיד אלא בית סאתים כדמפרש בפ"ק דף טז: דשיירא מותרת להקיף כל צרכן בקנים ובחבלים לדירה אבל יחיד יותר מבית סאתים לא אא"כ עשה שתי וערב מחיצה קיימת:

29 ושנים החיצונים מגופפין וכו' - שהחיצונים רחבים מן האמצעי והוא פרוץ לשניהם במלואו וגיפופיהן עודפין עליו:

30 ויחיד בזה ויחיד בזה ויחידי בזה נעשו שיירא ונותנין להן כל צרכן - דאמרינן דיורי גדולים בקטן ונמצאו שלשתן באמצעי האמצעי מצרפן ומותר אמצעי זה כל שהוא גדול היקף במחיצה של שתי או של ערב וכגון שעירבו:

31 אמצעי מגופף וחיצונים אין מגופפין - שהוא רחב מהן והן פתוחין לו במלואו ולדידיה לא הוי מילואו:

32 אין נותנין להם - אלא בית סאתים לכל קרפף שהרי אין שלשה דיורין באחד דדיורי אמצעי בחיצונים וזיל להכי תרי הוא דאיכא ובאמצעי ליכא אלא חד ואם אחד מהן יותר מבית סאתים הוא אסור ואם אמצעי יותר מבית סאתים כולן אסורין שהרי הן פרוצין לרשות האסורה:

33 שנים הוו כיחיד - עד דהוי שיירא דהיינו שלשה:

34 איבעיא להו - אמצעי מגופף ולא חיצונים ושני אנשים באמצעי ויחיד בזה ויחיד בזה מאי:

35 אי להכא נפקי כו' - והנך דאמצעי הואיל ושניהם שולטין לכאן ולכאן שדי תרוייהו להכא ותרוייהו להכא ולישתרו שני קרפיפות החיצונים היקף בכל צרכן:

36 או דילמא - כולי האי לא מקילינן דנישדינהו להכא ולהכא וה"נ לא אמרינן דנירמינהו תרוייהו לחד ולמישרי מיהא חד מן החיצונים בכל צורכו דמסתמא הכי ניחא ליה טפי דליהוי חד להכא וחד להכא דלא ניהוי אלא תרי בכל חד דרווח להו לתשמישתייהו מלמהוי תלתא בחד ובאינך לא ניהוי אלא חד:

37 וא' באמצעי - והוא שליט על החיצונים:

38 וכל היכא דנפיק תלתא הוו - ושדיא להכא ולהכא או שדיא מיהא לחד מינייהו ונישתרי חד מן החיצונים בכל צרכי היקף:

39 או דילמא אימר להכא או להכא - ולא ידעינן להי מנייהו הלכך אפילו חד נמי לא יהבינן ליה כל צרכו:

40 והלכתא בעיין לקולא - שאלותינו אלו להקל:

41 גידוד חמשה - חצר שקרקעיתה גבוה חמשה טפחים והוסיפו על אותו גובה מחיצה ה':

42 מודה רב חסדא בתחתונה - דלגבה הויא מחיצה אבל לגבי עליונה לאו מחיצה היא שאינה רואה את פני עשרה למחיצתה ואי הויא כוליה בגידוד שפיר טפי משום דמשתמשא להדיא עד סוף הגידוד ורואה גובהה יותר על חברתה עשרה ומינכרא מחיצתה:

43 תחתונה תרי תערב - כלומר לעצמה תיערב דיוריה ולא עם עליונה שהרי מחיצה ביניהם אבל עליונה אפילו לעצמה אסורה שהתחתונה אוסרתה שאין כאן מחיצה ולא חד נמי תערב עם תחתונה שהרי אין כאן פתח דלגבי תחתונה הכל סתום:

44 במגופפת - מחיצה עשרה על הגידוד עד עשר אמות אמצעיות שהניחוה כעין פתח ולא הניחו שם המחיצה עשרה אלא מחיצה חמשה והגידוד חמשה הלכך שתיהן מערבות לעצמן ואין זו אוסרת על זו דלגבי תחתונה כולה סתומה היא ולגבי עליונה מחיצה ופתחא היא ומיהו כי הדדי לא מצו מערבי משום דלגבי תחתונה הכל סתום:

45 אימא סיפא כו' - ועל כרחך האי פחות מכאן אמחיצת חמשה שבעשר האמות קאי דהא בכל ההיקף מחיצה עשרה איכא:

46 אי בעי חד תערב - דה"א פתח גמור הוא אצל שתיהן:

47 במלואה - שאין ברחבה אלא עשר אמות הלכך אסרה עליונה עליה ולא מערבה בהדה כדתנן גדולה מותרת וקטנה אסורה:

48 אי הכי תחתונה חד תיערב - עם העליונה:

49 תרי לא תערב - בפני עצמה דעליונה אוסרת אא"כ עירבה עמה:

50 דיורין הבאין בשבת - כגון כותל שבין שתי חצירות שנפל בשבת דהיינו דיורייהו השתא כי הדדי:

51 מהו שיאסרו - זה על זה:

52 וקטנה אסורה - וס"ד שנפרצה בשבת:

53 אלא ודאי - על כורחיך הכי תוקמא דהא את אמרת דיורין הבאין בשבת אין אוסרין:

54 דאמרת בעאי מיניה מרב הונא עירב דרך הפתח - שתי חצירות שעירבו יחד על ידי פתח שביניהם:

55 ונסתם - בשבת שנפלה מפולת כנגדו:

56 מהו - לטלטל מזו לזו דרך גובה הכותל וחורין וסדקין מי אמרינן הואיל והותר למקצת שבת הותר לכולה או לא:

57 כותל שבין שתי חצירות - שלא היה פתח ביניהם ולא עירבו בו יחד ונפל:

58 רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע - רב לית ליה הואיל והותרה הותרה וכחד חצר לא משוינן ליה דקי"ל חצר שלא עירבה דברי הכל מטלטלין כלים ששבתו באוירא דההיא כולה חדא רשותא היא אבל הכא ב' רשויות האסורות זו עם זו היו ונמצאת כל אחת פרוצה במלואה למקום האסור לה אע"ג דקי"ל דחצירות רשות אחת הן הכא בשעירבה כל אחת לעצמה עסקינן ורב לטעמיה דאמר הלכה כר"ש והוא שלא עירבו אבל עירבו שתי רשויות הן: