רש"י על עירובין י״ב

1 לאובלין - מקום:

2 הכי קאמר אינו צריך לא לחי ולא קורה כו' - והאי כלום דקאמר אהנך תוספת דמוספי בית שמאי ורבי אליעזר אדבית הלל קאי:

3 וכמה - יהא פחות רוחבו מארבע אמות ויהא צריך תיקון:

4 עד ארבעה - טפחים אפילו אינו רחב אלא אמה או חמשה או ארבעה טפחים צריך לחי אבל בפחות מארבעה אינו צריך כלום:

5 בפסי חצר - אם נפרצה למקום האסור לה צריכה שיור משני צידיה:

6 מאן מודים - דקאמר ר' ירמיה רבי ומאי הלכתא דקאמר רב נחמן דמשמע מכלל דפליגי אף בפסי חצר:

7 מאן פליג עליה רבנן - בני מחלוקתו של רבי:

8 וגדולה באחת עשרה - דליכא אלא שלשה מכאן ושלשה מכאן וקתני גדולה מותרת:

9 מימי - עלה מן הים:

10 רבי היא וסבר לה כר' יוסי - דאמר לחי רחב שלשה טפחים בעי ורבי יוחנן אליבא דרבנן קאמר דפס דקאמרי רבנן ארבעה טפחים הוא ובשני רוחות סגי בשני משהויין:

11 לשון ים שנכנס לחצר הוה - ופרצו הדופן במלואו:

12 ולא אצרכוה אלא פס אחד - בראש הכותל ומותר למלאות מן המים לפנים ממקום המחיצה ולא אמרינן קא ממלא מכרמלית לרשות היחיד:

13 שהקילו חכמים במים - למלאות מהן על ידי תיקון . כל שהוא:

14 כדבעא מיניה כו' - אלמא יש להקל במים שאין במקום אחר להכי נקט חורבה דדרכה להיות שם מחיצות תלויות:

15 אלא במים - כגון גזוזטרא שהיא למעלה מן הים בפרק כיצד משתתפין לקמן עירובין ד' פז::

16 מכל מקום - דשמואל אדשמואל קשיא:

17 פירשוה - לדשמואל האי דקאמר בפס אחד היינו ארבעה טפחים והאי דקאמר שני פסים בקטנים כל דהו:

18 בשלשה ומשהו סגי - דאימעיט מארבעה ותו לא בעי מידי:

19 דהא אמר רב אחלאי - לעיל דפחות מארבעה לא צריך כלום:

20 כאן בחצר - חצר מרובע או רחבו יותר מארכו אע"ג דאימעיט מארבעה לא סגי בהכי:

21 מבוי - ארכו יותר על רחבו:

22 דרב אחלאי תנאי היא - לקמן מפרש להו וליכא למיקם עלה דמילתא הילכך בעינן רוב הדופן עומד:

23 שנכנס לחצר - דרך פירצת הכותל וכשלא נפרץ במלואו עסקינן מדמפליג בעשרה ליותר מעשרה:

24 אלא אם כן - עשו מחיצה לגדור פירצת כותל החצר עד עשרה:

25 אבל עשרה אין צריך כלום - שהרי יש שיור מכאן ומכאן:

26 מימלא הוא דלא ממלאינן - משום דמטלטל מכרמלית לרשות היחיד:

27 הא טלטולי מטלטלינן - בהאי חצר:

28 במלואה - לאו דווקא אלא כל יותר מעשרה קרי ליה מלואה:

29 דאית ליה גידודי - מה שנשאר מן הפרצה בגובה עשרה אבל הים כיסהו:

30 הכשירו בלחי - תיקנו בלחי:

31 הזורק לתוכו - מרה"ר:

32 חייב - דקסבר לחי משום מחיצה:

33 הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור - דקורה משום היכר וקסבר ארבעה מחיצות דאורייתא בין לקולא בין לחומרא:

34 חצירות של רבים - שפתוחין בתים הרבה לחצר ואוסרים בני הבתים זה על זה שאין יכולין להוציא מן הבתים לחצר בלא עירוב מפני שהבית רשות מיוחדת לו וחצר רשות חבירו מושל בה ונמצא מוציא מרשות לרשות ורבנן גזור שלא להוציא מרשות היחיד לרשות היחיד גזירה דילמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרשות הרבים אבל בחצר מותר לטלטל בה כדאמרינן במסכת שבת בפ' רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי כו' ד' קל::

35 שאינו ראוי לשיתוף - מפולש:

36 לחי משום מחיצה - וקסבר שלש' מחיצות דאורייתא:

37 הזורק למבוי כו' - אלמא לחי משום מחיצה:

38 אינו צריך אלא לחי - שאינו מפולש:

39 חייב - ואע"ג דלית ליה לחי דשלש מחיצות דאורייתא:

40 לחי ודבר אחר - צורת הפתח כתורת מפולש:

41 הזורק לתוכו פטור - ואע"ג דעבד לחי:

42 יתר על כן - לעיל מיניה איירי בבונה עלייה על גבי שני בתים בפרק כל גגות לקמן עירובין צה.:

43 לחי מכאן כו' - אלמא לחי משום מחיצה ואפילו רבנן לא פליגי עליה אלא ברשות הרבים אבל במבוי מפולש. לא:

44 שתי מחיצות - של שני בתים לבד הלחיים והלחיים דקא מצריך ר' יהודה משום היכר בעלמא:

45 בלחי משהו - אלא בפס ד' כחצר:

46 בקורה טפח - כשאר מבוי ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:

47 כמה מכוונין - לסייען הוא בא:

48 ובתים וחצירות - שתי חצירות פתוחות לתוכו ובית פתוח לכל חצר שכן היו דירותיהן לפני כל בית היה חצר:

49 עגולה לא - בתמיה משום דעגולה היא משתריא בלחי משהו:

50 ואי לא הויא לה חצר - ובעיא פס והאי מרובעת לאו למעוטי עגולה אתא אלא למעוטי ארכה יתר על רחבה:

51 וכמה - יהא אורכה יותר דנפקא לה מדין חצר ומשתריא בלחי משהו:

52 עד דאיכא פי שנים - הואיל וחצר היתה לא נפקא מדינא עד דאיכא פי שנים:

53 חביבי - ר' חייא שהוא אחי אביו ואמו של רב: