רש"י על עירובין פ״ט

1 הכי גרסינן דלמא אתי לאפוקי מיא במאני דבתים להכא - לשפת העוקה לשפוך לתוכה:

2 מתני' כל גגות העיר רשות אחת - ואף על פי שדיורין חלוקין למטה לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרין להוציאם לזה:

3 ובלבד שלא יהא גג גבוה - מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ':

4 וחכ"א כל אחד ואחד רשות לעצמו - ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה:

5 ר' שמעון - מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר"ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית:

6 לכלים ששבתו בתוכן - כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה:

7 אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית - והביאום לחצירן ע"י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב' החצירות יחד:

8 גמ' כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות - שעומדת כל אחת לבדה:

9 והן רשות אחת - שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד:

10 כגון עמוד - גבוה עשרה בחצר:

11 אסור לכתף עליו - מן החצר ואע"פ שרשות חצר עולה עד לרקיע:

12 גזירה משום תל גבוה י' - ברה"ר דהוה רה"י דלא ליתי לכתופי עליה:

13 אמת הריחים - כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים:

14 הואיל ואדם קובע להן מקום - דדמו לתל:

15 ואמר רב יהודה - לקמן בפירקין:

16 כשתימצי לומר - כשתדקדק בדבריהם תמצא כן:

17 חצירות רשות לעצמן - ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר' מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' וכל שכן מגג לחצר:

18 מאי לאו - הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים הן מטלטלין מזה לזה תוך ד' ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה"י:

19 רב אמר אין מטלטלין - לרבנן בגג הסמוך לחבירו:

20 אלא בד' אמות - דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה"ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה:

21 מותר לטלטל בכולו - שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן:

22 במחיצות הניכרות - שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם:

23 כולי עלמא לא פליגי - דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה:

24 כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות - שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין:

25 לא אמרינן גוד אסיק - בכי האי גוונא:

26 רשות לעצמו - קא סלקא דעתך כל אחד יטלטל בגגו משמע:

27 והני דבי שמואל תנו - אית מתניתא בידייהו דמותבי מינה תיובתא לדבי רב דקתני אין להן לכל אחד אלא גגו דמשמע דלא יטלטלו אלא בגגו הא בגגו יטלטלו:

28 לא שמיע לי הא שמעתא - דשמואל דנימא גוד אסיק במחיצות כי הני שאין ניכרות:

29 גג גדול סמוך לקטן - גדול עודף עליו לכאן ולכאן:

30 הגדול מותר - לטלטל בו דיורין שבו ואפילו לרב דהא מחיצות של מטה שישנן בעודפו לכאן ולכאן מחיצות הניכרות הן וגוד אסקינהו ואית להו גיפופי והך פירצה שכנגד הקטן פתחא הוי לגדול ואין קטן אוסר עליו דהוי כשתי חצירות ופתח ביניהם:

31 אבל קטן אסור - דלדידיה הוי מלואו ולאו פתחא הוא ואסרי עליה בני גדול:

32 שיש דיורין על זה ועל זה - שעוברין כל שעה מזה לזה הלכך ליכא למימר גוד אסיק במחיצה התחתונה שביניהם מפני שנדסרת היא:

33 אבל אין בהן דיורים - אמרינן בה גוד אסיק ומותר אף הקטן אלמא אף במחיצה שאינה ניכרת אית ליה לשמואל גוד אסיק דאי לאו דמחוברין הן אין דריסה מזה לזה:

34 שיש מחיצה על זה ועל זה - כל סביבותיהן חוץ מכנגד חבורן דהשתא מישתרי גדול בגיפופי:

35 אבל אין מחיצה לא לכאן ולא לכאן שניהן אסורין - דקטן נמי אסר אגדול דהואיל ולא הוו גיפופי ממש אלא על ידי גוד אסיק לא הוו גיפופי לשוויה פתחא לגביה דפתחא דמינכר בעינן וכה"ג לא עבדי אינשי:

36 אי אמרי לכו דיורין - אם הזכרתי לכם שום דירה בדבר כך אמרתי לכם רב יוסף חלה ושכח תלמודו:

37 לא שנו - דקטן אסור בין לדיורי קטן בין לדיורי גדול אלא שיש מחיצה ראויה לדירה כלומר מחיצה קבוע וקיימא דתרוייהו גלו דעתייהו דבעו אשתמושי כל חד בדידיה הלכך גדול מותר בשלו דפתחא הוא ולא אסר קטן עלייהו וקטן אסור לשניהם משום דנפרץ במלואו לגדול ואסרי עליה בני גדול ולדידהו נמי לא מישתרי דכיון דעבד ליה מריה מחיצה קבועה לא סליק נפשיה מיניה ולא אחלי לגבייהו:

38 סלוקי סליקו נפשייהו - בני קטן מגגו ואחליה לבני גדול:

39 הותר בכל הגגין - ואפילו לרבנן דכיון דאינהו לא עביד סולם סליקו נפשייהו ואחלינהו לגביה:

40 בנה עלייה - והקיף כל גגו מחיצות לעלייה:

41 דקה - פתח קטן פתוח לצד הגגין:

42 הותר בכולן - דגלי דעתיה דקא מחזיק בהו והם לא הקפידו לעשות כן אחלינהו לגביה:

43 פעמים שהדקה לאיסור - ואפילו לרבי מאיר דמשוי כל הגגות רשות אחת אסור בהן:

44 דעבדה להדי תרביציה - שפתח לצד גינתו ומחיצה של צד הגגין הניח סתומה: