רש"י על עירובין פ״ו

1 פנו מקום לבן מאתים מנה - כלומר מקום חשוב יותר בין גדולים לפי כבוד עשרו:

2 אביו של זה - בונייס:

3 בכלים הללו - בבגדים הללו שאין נראה עשיר כל כך:

4 אימתי ישב עולם - בזמן שיש בו עשירים שגומלין ומזמנין מזונות לעניים והם ינצרוהו:

5 מן - לשון מזונות:

6 כגון יתד של מחרישה - קביליי"א הויא תפיסת יד:

7 דבר הניטל בשבת - אינו תפיסת יד ואוסר דאי בעי שקיל ושדי ליה לבראי:

8 עששיות - של ברזל חתיכות גדולות:

9 מתני' הרי זה אוסר - דדירה בלא בעלים שמה דירה:

10 אינו אוסר - דלאו שמה דירה:

11 רבי יוסי - נמי סבירא ליה לאו שמה דירה מיהו נכרי אוסר שמא יבא היום:

12 הסיע - הסיח דירת ביתו מלבו:

13 גמ' ודוקא בתו - דעביד איניש דדייר אצל חתנו אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל כלתו שמא תתקוטט ויצא:

14 כלבא - זכר כגון חתנו:

15 גורייתא - נקבה כגון כלתו:

16 מתני' בור שבין שתי חצירות - חציו בזו וחציו בזו:

17 אין ממלאין הימנו - שזה ממלא מרשות חבירו אא"כ כו':

18 בין מלמטה - בגמ' מפרש:

19 בין מתוך אוגנו - אע"פ שאינה נוגעת במים קל הוא שהקילו חכמים במים דאמר ביה גוד אחית למחיצה ובלבד שתהא בתוך אוגן הבור שתראה כהפסקה:

20 מן הכותל שביניהם - שמפסקת בין החצירות ומפסקת על פני הבור ואע"פ שאינה נכנסת לתוך אוגנו:

21 גמ' למטה - דקאמרי ב"ש:

22 למטה ממש - סמוך למים ואין צריכין ראשי קנים ליגע במים:

23 למעלה - דקאמרי בית הלל:

24 למעלה ממש - סמוך משפתו מלמעלה אם ירצה דיו בכך:

25 וזה וזה בבור - אפילו לב"ה צריך שתהא כל מחיצת עשרה מאוגן הבור ולפנים:

26 ורב יהודה אמר למטה - דב"ש:

27 למטה מן המים - שתהא המחיצה תחובה בקרקעית הבור:

28 למעלה - דב"ה:

29 למעלה מן המים - ובהא מקילי שאין קנים צריכין ליגע במים אבל למעלה ממש לא מעלה דרב יהודה הוא מטה דרב הונא:

30 דעריבי מיא - תחת המחיצה:

31 הא עריבי מיא - על המחיצה פעמים שהמים עמוקים מעשרה:

32 שיראו ראשי קנים - העליונים:

33 ותו - לרב יהודה נמי אליבא דבית הלל דאמרי למעלה מן המים סמוך למים אבל רחוק מן המים לא:

34 מ"ש למעלה ממש - דהוא רחוק מן המים דלא שאין מחיצת הפסק ניכרת במים ועריבי מיא להדיא למטה נמי מאי הפסק איכא הרי אין נוגעין במים:

35 שישקע ראשי הקנים - התחתונים ובהא פליגי דבית שמאי בעו מחיצה המפסקת עד התהום וב"ה בעו היכר מחיצה:

36 קורה ד' מתרת בחורבה - קורה התחובה מחומה לחומה בחורבה כדרך חורבות הנופלות ונשארים בהן קורות ויש ברחבה ארבעה והיא מוטלת על רחבה מותר לטלטל תחתיה דאמר שני חודיה יורדין וסותמין דסבר לה כרבי ישמעאל בר"י דאמר לקמן ע"ב מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ולהכי נקט ד' דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהא בין חלל המחיצות ארבעה דמחיצה העשויה לפחות מחלל ארבעה אינה מחיצה:

37 מתרת במים - בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה:

38 לאידך גיסא - תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו:

39 עריבי מיא - ורב יהודה הפסק מחיצה בעי:

40 אלא קל הוא שהקילו חכמים במים - וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב"ה למעלה ממש קאמרי ה"ג אלא קל הוא כו':

41 מחצה תלויה מתרת אף ביבשה - הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור:

42 המשלשל - טריציי"ר בלע"ז:

43 מלמעלה למטה - שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה:

44 גבוהות מן הארץ שלשה - דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה:

45 מלמטה למעלה - שנוגעות בקרקע:

46 אם גבוהות עשרה טפחים כשירה - ואע"פ שאינן מגיעות לסכך והכא לא גרס גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים:

47 כשם שמלמטה למעלה - מכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך:

48 כך מלמעלה למטה - די לה באריג עשרה ואע"פ שאינה מגעת לארץ:

49 אבל שבת דאיסור סקילה - אע"ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:

50 ואם תאמר - הואיל ור' יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה:

51 מעשה שנעשה בציפורי - על ידי מחיצה תלויה כדאמר לקמן:

52 ע"פ מי נעשה - והלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה ועל פיו היו עושין כולן כדאמר בסנהדרין דף לב: אחר ר' יוסי לציפורי:

53 ה"ג לא ע"פ ר' יוסי נעשה אלא על פי רבי ישמעאל בר ר' יוסי נעשה - שכבר נפטר ר' יוסי ול"ג לא ע"פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן:

54 ולא הביאו ספר תורה - לבית הכנסת ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר ולא היו בני החצר אוסרים שם שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי:

55 הכל מודים - ר"א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון דאיכא למ"ד פוקקין בו ואע"ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים שבת דף קכה::

56 אמרו דבר אחד - הקילו הרבה במים:

57 גזוזטרא - שהיא למעלה מן הים:

58 שיש בה ארבעה - מרובעות שהן כ"ד טפחים על כ"ד טפחים: