רש"י על עירובין ט׳

1 משוכה - משמע רחוקה היא מן הכתלים:

2 או תלויה - שאין ראשיה מונחים על גבי הכתלים אלא תלויה באויר שקצרה משתי רוחותיה וכגון שנעץ קנה כל שהוא באמצע פתח המבוי ונתן על גבו את הקורה כזה:

3 רבן שמעון סבירא ליה בכל דוכתא פחות מד' כלבוד דמי:

4 משוכה מבחוץ - שנמשכה לתוך רשות הרבים כגון האי בעיין דלעיל דשתי יתידות:

5 תלויה מבפנים - שקצרה משתי רוחות ואינה מגעת לכתלים אלא נתלית באויר ואמרינן לבוד להאריך ראשיה:

6 אידי ואידי מבפנים - ותרוייהו בקורה קצרה עסקינן:

7 משוכה מרוח אחת - ראשה אחד על הכותל וראשה השני אינו מגיע לכותל שכנגדו:

8 רב אשי אמר - משום ב' רוחות לא איצטריכא ליה דכיון דתנא משוכה מרוח אחת הוא הדין משתי רוחות אלא חדא קתני משוכה והיא תלויה שקצרה היא מהגיע לכתלים ועוד שתלויה היא למעלה מגובה כותלי המבוי:

9 והיכי דמי כגון שנעץ שתי יתידות עקומות על גבי ב' כותלי מבוי - ועקמימותיהן נוטות זו כלפי זו להיותן סניף להאריך הקורה משני צידיה כשתנתן עליהם והם עצמם אינם ראויות להכשר קורה שאין בהן רוחב טפח כשיעור הכשר קורה דמתניתין:

10 ואין בעקמומיתן שלשה - ואיכא למימר לבוד מראשי הקורה ולכתלים ואין בגובהן של יתידות ממעל לכתלים שלשה טפחים דאי הוה בגובהן שלשה טפחים הוה מיפסלא דקורה על גבי כתלים בעינן אבל השתא בפחות משלשה אמרינן חבוט השפל כאילו מונחת על הכותל:

11 לבוד - לשון סניף להאריך ובלע"ז אפש"ק:

12 נידון ככרמלית - ואסור לטלטל שם:

13 מסתברא מילתיה דר' יוחנן - דאמר פוק תני לברא אלא מותר הוא אתחת קורה קאמר ליה דקסבר חודו החיצון יורד וסותם:

14 אבל בין לחיים - במבוי שאין שם קורה מודה דאסור:

15 מקום שאין בו ד' על ד' - עומד בין רשות הרבים לרשות היחיד הואיל וליכא מקום חשוב לאו רשות באנפי נפשיה הוא ובטיל להכא ולהכא והיינו מקום פטור:

16 לכתף עליו - משאות:

17 ובלבד שלא יחליפו - דלא לימרו דקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד ואתי למישרי הוצאה בשבת ובין לחיים נמי אפילו חשבת ליה מקום בפני עצמו בטל להכא ולהכא ושרי:

18 בגבוה שלשה - דמינכרא אבל בין לחיים דלא מינכרא דוכתא אי שריית לטלטל התם אתי להחליף ולאפוקי לרשות הרבים:

19 תוך הפתח - כגון מבוי שיש פצימין רחבים לפתחו מכאן ומכאן והן הן לחיים שלו צריך להעמיד לחי אחר מבחוץ אם ירצה להשתמש בין הפצימין:

20 דאית בהו ארבע - ברוחב הפצימין במשך המבוי דכל ד' רשות באנפי נפשיה היא וכרמלית היא ומדרבנן אסורה:

21 לכרמלית - לבקעה דשייך ומצטרף למינו שחוצה לו:

22 יציבא - אזרחי:

23 מצא - כרמלית שבין לחיים שלא היה בו שיעור כרמלית:

24 את מינו - שחוצה לו:

25 וניעור - נתחזק על ידי מינו וניעור משנתו שהיה בתחלה בטל אצל שאינו מינו ודוגמתו בבכורות ד' כב. טומאה שבטלה וחזרה וניעורה:

26 אבל פתוח לרשות הרבים - שלא זה מינו ולא זה מינו ולכאן וכאן בטלה:

27 ואת לא תסברא דבין לחיים - לר' יוחנן אסור:

28 והאמר ר' יוחנן מבוי שרצפו בלחיים - במשך המבוי מראשו לצד סופו בשתים ושלש אמות:

29 בפחות מארבעה - שאין בין לחי ללחי ד' אבל יש ביניהן ג':

30 באנו למחלוקת רבן שמעון ורבנן - דאיפלגו לעיל במשלשה ועד ד' אי אמרינן לבוד או לא מאותו מחלוקת אנו למידין שאף בהכשר מבוי זה יש מחלוקת ביניהן ורבי יוחנן לא מפרש מילתיה והשתא קא מפרש רב הונא בריה דרב יהושע דעל כרחיך הא דקאמר רבי יוחנן דשייכא פלוגתא דרבן שמעון ורבנן הכא לא משכחת לה אלא בתשמיש שכנגד הלחיים דלרבן שמעון הוו כולהו כחד לחי ואין משתמש במבוי אלא עד חודו הפנימי של לחי הפנימי אבל משם ולחוץ הוי בין לחיים ואסור ולרבנן לא הוי כחד לחי ובלחי החיצון משתרי מבוי ומותר להשתמש בכל המבוי עד חודו הפנימי של חיצון דכנגד חיצון לחודיה הוי בין לחיים אלמא לרבי יוחנן בין לחיים אסור דאי בין לחיים לרבי יוחנן מותר מאי שייכא פלוגתייהו דרבן שמעון ורבנן להכא בין הוו כולהו כחד בין לא הוו כולהו כחד כנגד כולם הוא משתמש:

31 רב אשי אמר - לעולם בין לחיים לר' יוחנן מותר והאי דאמר רבי יוחנן דשייכא פלוגתייהו דרבן שמעון ורבנן להכא כגון דהוה משך רציפה זו ד' אמות באורך המבוי:

32 לרבן שמעון - יש לבוד בפחות מד' והוה ליה חד לחי ואמרינן לעיל עירובין ד' ה. ד' אמות נידון משום מבוי ויצא מתורת לחי:

33 וצריך לחי אחר להתירו - מבוי זה שבין לחיים אבל מלחי הפנימי ואילך מיהו שרי לטלטולי במבוי דלהנהו ודאי נראה לחי ועוביו נידון להם בלחי וניתר בו מבוי כך שמעתי ולי נראה שאפילו מפנימי ולפנים אינו ניתר דלחי הפנימי ולפנים לרבי יוחנן אינו מתיר כלל אבל לרבנן כל חד וחד באנפי נפשיה הוא ומשתרי מבוי בלחי קמא:

34 ולרבן שמעון - נהי נמי דכולי חד הוא ונידון משום מבוי אפילו הכי היכי שמע ר' יוחנן מדרבן שמעון דבעי לחי אחר להתירו לישתרי האי מבוי בנראה מבחוץ ושוה מבפנים דהא מסתמא אי אוקמא ללחי קמא משכו קמעא כלפי חוץ שכן דרך כל מעמידי לחיים כדי שיראה מבפנים ומבחוץ שהוקבע שם לשם לחי דאם אינו מושך קצת רוחב הלחי להלאה מכותלי המבוי מעט אלא בשוה להן כזה נראה כמוסיף על רוחב עובי כותל המבוי ואינו ניכר מבחוץ שהוא לחי אלא בפנים ניכר שאינו מן הכתלים לפי שחודו נראה בפנים וכיון דראשון קצתו נמשך לחוץ כי הדר השווהו מבפנים ברציפת לחיים הללו ועשאו כותל מיהא לישתרי מבוי בההיא בליטה קמייתא הנראית מבחוץ דהא אמרינן לקמן נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי:

35 מידי הוא טעמא - כלומר מי מותבינן האי תיובתא אלא לרבי יוחנן דיליף מלבוד דרבן שמעון פסולא להאי מבוי:

36 אינו נידון - הלכך אי אמרינן לבוד בעי לחי אחרינא:

37 איתמר גרסינן:

38 נראה מבפנים ושוה מבחוץ - שהעמיד הלחי רחבו לצד אורכו של מבוי ולא משך קצת רחבו קימעא כלפי חוץ אלא השוה חודו החיצון לעובי כותלי המבוי ודומה כמי שמוסיף על רוחב הכתלים ואינו נראה מבחוץ כלחי אבל חודו הפנימי נראה מבפנים שעביו בולט לתוך רוחב המבוי כזה:

39 נראה מבחוץ ושוה מבפנים - שמשך כל הלחי לחוץ וחודו הפנימי נכנס בכותלי המבוי ואינו נראה מבפנים אלא דומה כמוסיף על אורך הכותל אבל מבחוץ ניכר שאינו מכותל המבוי שהרי נמשך להלאה מרוחב הכותל:

40 כותל שצידו אחד כנוס מחבירו - שנכנס הבנין ומיעטו מעביו דהשתא בולט ויוצא ממנו כמין עמוד שקורין פליי"ר:

41 בין - שכניסתו נראית בפנים ושוה מבחוץ כזה ששקוע הכותל מאחרי ונראית הפגימה בפנים:

42 בין שנראה מבחוץ ושוה מבפנים - כגון ששקוע הכותל מלפניו שאין הכניסה נראית לעומדים בפנים אלא לבני רשות הרבים כזה:

43 ורבי יוחנן - דאמר לעיל בהדיא אינו נידון:

44 מי לא שמיע ליה הא - מתני' דר' חייא ואפ"ה לא סבר לה הכא נמי היכי מסיימת מיניה דר' חייא הוא דאמר נידון דילמא איהו נמי שמיע ליה ולא סבר לה:

45 חצר קטנה שנפרצה לגדולה קטנה נמי תשתרי - דלא ליסרו בני גדולה עלייהו אלא ליהוי נמי פתחא לגבה להיות כשני חצירות ופתח ביניהם ואע"ג דשוה מבפנים שהעומד בתוכה רואה כל כתלי אורכה שוין שאין שם מכותל רחבה לפיאותיה כלום והוי מלואה הרי מבחוץ בתוך הגדולה נראין לה שיורין וכותל זה מכאן ומכאן אותו עודף שהגדולה עודפת על הקטנה דהא גדולה בהו משתריא משום דלדידה נראית מבפנים:

46 בנכנסין כותלי קטנה - ובולטין לתוך הגדולה בשתים וג' אמות דהנך גיפופי דפשו להו מגדולה שעומדין מאחרי פירצת הקטנה נראין שלא מאותו כותל היה כזה:

47 ונימא לבוד ותשתרי - כלומר אי נראה מבחוץ מהני ליהוי כאלו ראשי כניסה של כותלי קטנה סנופי' לצד כותלי אורך הגדולה כזה דהדר הוה להו הכניסה ליה גיפופי נראין מבחוץ דקס"ד אין הגדולה רחבה מן הקטנה אלא מעט פחות מג' לכאן ופחות מג' לכאן דהשתא אין ריוח שבין הכניסות לכותלי אורכה של גדולה ג' טפחי' וכלבוד דמי:

48 וכי תימא דמיפלגי - כניסות מחיצות מכותל אורך הגדולה:

49 טובא - טפי משלשה שהיתה גדולה רחבה מן הקטנה הרבה:

50 קטנה בעשר וגדולה בי"א - שאין גדולה עודפת על הקטנה אלא אמה אחת הרי שלשה טפחים לכאן ושלשה טפחים לכאן ועובי כניסות הכתלים ממעטין את השלשה מכל צד דאיכא לבוד:

51 במופלגין מכותל זה בשנים ומזה בארבע - שלא היתה קטנה מכוונת כנגד אמצעיתה של גדולה אלא משוכה שני טפחים לצד אחד ויש מהאמה עודפת שני טפחים לכאן וארבעה לכאן והכניסות דקות ונשאר מצד אחד יותר משלשה ריוח:

52 ונימא לבוד מרוח אחת - והרי כאן שיור אחד נראה מבחוץ ותשתרי ביה קטנה דנישוויה להאי פירצה פתח דהא עשר הוא דהויא: