רש"י על עירובין י״א א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על עירובין י״א ע״א:ו׳ רש"י על עירובין י״א ע״א:ט׳ »

1 עירובין פתח ↗

מָה לְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר הָאוֹסֵר בְּמָבוֹי — שֶׁכֵּן לֹא הִתַּרְתָּ בּוֹ אֵצֶל פַּסֵּי בִירָאוֹת לְרַבִּי מֵאִיר, תֹּאמַר בְּפָרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד הָאוֹסֵר בֶּחָצֵר — שֶׁכֵּן הִתַּרְתָּ אֵצֶל פַּסֵּי בִירָאוֹת לְדִבְרֵי הַכֹּל.

2 עירובין פתח ↗

8 מה ליותר מעשר - דין הוא שלא יועיל צורת פתח בו. שכן חמור איסורו שלא הותר בשום מקום בשבת ואפילו בפסי ביראות ואליבא דר' מאיר דאמר בפ' שני לקמן עירובין יז: וביניהן כמלא שתי רבקות של ג' ג' בקר דהיינו עשר אמות דכל פרה אמה ושני שלישי אמה:

9 תאמר בפרוץ מרובה על העומד - בפרצות של עשר או פחות שהרי הותר בפסי ביראות ואפילו לרבי מאיר דמחמיר בהו ואסר ביותר מעשר מיהו פרוץ מרובה מודי דשרי וכ"ש לר' יהודה דמכשיר בי"ג אמה ושליש:

« רש"י על עירובין י״א ע״א:ו׳ רש"י על עירובין י״א ע״א:ט׳ »