רש"י על עירובין י״א א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור עירובין י״א א
1 אִיפְּכָא מַאי?
2 תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא: מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה יְמַעֵט, וְאִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט.
3 אֲמַלְתְּרָא בְּרׇחְבּוֹ מַאי? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה יְמַעֵט, וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר יְמַעֵט, וְאִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט, וְאִם יֵשׁ לוֹ אֲמַלְתְּרָא אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט.
4 מַאי לָאו אַסֵּיפָא: לָא, אַרֵישָׁא.
5 מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְחִיָּיא בַּר רַב קַמֵּיהּ דְּרַב: אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט. אֲמַר לֵיהּ: אַתְנְיֵיהּ, צָרִיךְ לְמַעֵט.
6 אָמַר רַב יוֹסֵף: מִדִּבְרֵי רַבֵּינוּ נִלְמַד: חָצֵר שֶׁרוּבָּהּ פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת — אֵינָהּ נִיתֶּרֶת בְּצוּרַת הַפֶּתַח.
7 מַאי טַעְמָא — הוֹאִיל וְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אוֹסֵר בְּמָבוֹי, וּפָרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד אוֹסֵר בֶּחָצֵר. מָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר הָאוֹסֵר בְּמָבוֹי — אֵינוֹ נִיתָּר בְּצוּרַת הַפֶּתַח, אַף פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד הָאוֹסֵר בֶּחָצֵר — אֵינוֹ נִיתָּר בְּצוּרַת הַפֶּתַח.
8 מָה לְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר הָאוֹסֵר בְּמָבוֹי — שֶׁכֵּן לֹא הִתַּרְתָּ בּוֹ אֵצֶל פַּסֵּי בִירָאוֹת לְרַבִּי מֵאִיר, תֹּאמַר בְּפָרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד הָאוֹסֵר בֶּחָצֵר — שֶׁכֵּן הִתַּרְתָּ אֵצֶל פַּסֵּי בִירָאוֹת לְדִבְרֵי הַכֹּל.
9 לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: דְּפָנוֹת הַלָּלוּ שֶׁרוּבָּן פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת מוּתָּר, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ.
10 שֶׁרוּבָּן סָלְקָא דַּעְתָּךְ? — אֶלָּא אֵימָא: שֶׁרִיבָּה בָּהֶן פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ.
11 אָמַר רַב כָּהֲנָא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא — בְּפִיתְחֵי שִׁימָאֵי.
12 מַאי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי? פְּלִיגִי בַּהּ רַב רְחוּמִי וְרַב יוֹסֵף. חַד אָמַר: דְּלֵית לְהוּ שִׁקְפֵי, וְחַד אָמַר: דְּלֵית לְהוּ תִּיקְרָה.
13 וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר לַהּ לְהָא דְּרַב. דְּאָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד מִבִּקְעַת בֵּית חוֹרְתָן שֶׁנָּעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין בְּאַרְבַּע פִּינּוֹת הַשָּׂדֶה, וּמָתַח זְמוֹרָה עֲלֵיהֶם. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְהִתִּירוּ לוֹ לְעִנְיַן כִּלְאַיִם.
14 וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתִּירוּ לוֹ לְעִנְיַן כִּלְאַיִם כָּךְ הִתִּירוּ לוֹ לְעִנְיַן שַׁבָּת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְכִלְאַיִם הִתִּירוּ לוֹ, לְעִנְיַן שַׁבָּת לֹא הִתִּירוּ לוֹ.
15 בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא מִן הַצַּד, וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: צוּרַת הַפֶּתַח שֶׁעֲשָׂאָהּ מִן הַצַּד לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.
16 אֶלָּא עַל גַּבָּן. וּבְמַאי? אִילֵימָא בְּעֶשֶׂר — בְּהָא לֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן בְּשַׁבָּת לָא?!
17 אֶלָּא לָאו — בְּיָתֵר מֵעֶשֶׂר.
18 לָא, לְעוֹלָם בְּעֶשֶׂר וּמִן הַצַּד — וּבִדְרַב חִסְדָּא קָא מִיפַּלְגִי.
19 וּרְמִי דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּרְמִי דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי חֲנִינָא:
פירוש רש"י על עירובין י״א א
1 אתנייה צריך למעט - אפילו יש לו צורת פתח:
2 מדברי רבינו - רב דאמר צורת פתח לא מהניא:
3 שרובה פתחים - בארבע דפנותיה:
4 אינה ניתרת בצורת פתח - ואפילו פתחים קטנים מעשר כי היכי דלא מהניא צורת פתח לשוויה יותר מעשר פתחא לא מהני נמי לפרוץ מרובה על העומד בפתחים קטנים:
5 מה ליותר מעשר - דין הוא שלא יועיל צורת פתח בו. שכן חמור איסורו שלא הותר בשום מקום בשבת ואפילו בפסי ביראות ואליבא דר' מאיר דאמר בפ' שני לקמן עירובין יז: וביניהן כמלא שתי רבקות של ג' ג' בקר דהיינו עשר אמות דכל פרה אמה ושני שלישי אמה:
6 תאמר בפרוץ מרובה על העומד - בפרצות של עשר או פחות שהרי הותר בפסי ביראות ואפילו לרבי מאיר דמחמיר בהו ואסר ביותר מעשר מיהו פרוץ מרובה מודי דשרי וכ"ש לר' יהודה דמכשיר בי"ג אמה ושליש:
7 לימא מסייע ליה - למ"ד לא מהניא צורת הפתח בעומד פחות מן הפרוץ:
8 שרובן ס"ד - כיון דרובן פתחים וחלונות הוה ליה פרוץ מרובה והיכי מצי תו למיתני ובלבד שיהא עומד מרובה:
9 אלא שריבה בהן - שעשה בהן הרבה פתחים וחלונות סביב סביב מותר ובלבד שיהא בין פתח לפתח יותר מכדי פתח אלמא עומד מרובה על הפרוץ בעינן ואע"ג דאיכא צורת פתח בכולהו:
10 פיתחי שימאי - פתחין שוממין ל"א פתחים מקולקלין שמחוסרין תיקון כמו זקן אשמאי חסר מתורה:
11 שיקפי - מזוזות שנחלצו אבניהם מכאן ומכאן אבן יוצאת ואבן נכנסת ואין זו צורת פתח:
12 תיקרה - שאין כלום בנין למעלה מן הפתח אלא כל הכותל חלוק כפתח עד ראשו כזה וצורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן:
13 סבר לה להא דרב - דלא מהני צורת פתח ליותר מעשר במבוי:
14 בית חרוותן - שם מקום:
15 ומתח זמורה על גביהן - מזה לזה כעין צורת פתח:
16 לענין כלאים - שאם יש גפנים בתוך הקונדסין מותר לזרוע סמוך להן חוץ למחיצה כדתנן: היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן:
17 לענין שבת - לטלטל בתוכו:
18 מן הצד - שמתח הזמורה מזה לזה באמצעיתו ולא על ראשיהן:
19 לא עשה כלום - ולענין שבת אמאי התירו לו:
20 בשבת לא - הא בעשר לכולי עלמא פתחא הוא:
21 ובדרב חסדא פליגי - ריש לקיש לית ליה דרב חסדא ור' יוחנן אית ליה דרב חסדא וקסבר כי אמר רב חסדא לשבת אבל לכלאים אפילו מן הצד הוי צורת פתח דשבת חמור מכלאים: