רש"י על זבחים פ״ה ב:ו׳

6 הואיל וכשרין בעופות - דכתיב ויקרא כ״ב:י״ט תמים זכר בבקר בכשבים תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות ומיהו מחוסר אבר לא משום הקריבהו נא לפחתך מלאכי א׳:ח׳ וכן מום מגונה:

7 דוקין - טיל"א לשון הנוטה כדוק שמים ישעיהו מ׳:כ״ב והוא לשון דק או תבלול בעינו ויקרא כ״א:כ׳:

8 והוא שקדם הקדשן את מומן - שחלה עליהן קדושת מזבח קודם אבל קדם מומן להקדשן לא היו קדשי מזבח מימיהן ואין המזבח מקדשן:

9 ומודה רבי עקיבא בעולת נקבה - שעלתה למזבח תרד ואע"פ שכשרה בעופות דכמאן דקדם מומה להקדשה דמיא דאין לך מום גדול מזה: