רש"י על זבחים ע״ג א:ט׳

9 ה"ג ונמשך חד וחד מינייהו ונקריב כו' - יטלם אחד אחד ובכל חד וחד נימא מרובא הוא:

10 ופרכינן נמשך - בתמיה משמע יקחם אחד אחד מתוך העדר הא הוה לו האיסור קבוע ועומד ביניהם וקיימא לן בסנהדרין דף עט. מוארב לו פרט לזורק אבן לגו דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי: