רש"י על זבחים ע״ב א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ע״ב ע״א:ג׳ רש"י על זבחים ע״ב ע״ב:א׳ »

1 זבחים פתח ↗

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: ״אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת״ שָׁנִינוּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דִּתְנַן: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִּילְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם –

2 זבחים פתח ↗

1 אלא למ"ד את שדרכו לימנות - שדרכו מיוחד לכך שאין לך אדם דמוסיף עליהן יתירה ללוקח ולא מוכר בלא מנין הני אין דרכן מיוחד למנין שיש המוסיפין יתירה או מוכרין העדר בלא מנין:

2 תילתן - מין תבלין וחבילין חשוב מאד שאף טעם העץ שוה לפרי ובלע"ז פינוגר"י:

« רש"י על זבחים ע״ב ע״א:ג׳ רש"י על זבחים ע״ב ע״ב:א׳ »