רש"י על זבחים ס״ה ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ס״ה ע״ב:ז׳ רש"י על זבחים ס״ה ע״ב:י׳ »

1 זבחים פתח ↗

מִכְּלָל דְּבָעֵינַן דְּרוֹב בָּשָׂר בַּתְּחִילָּה?! אִין; וְהָתַנְיָא: כֵּיצַד מוֹלְקִין חַטַּאת הָעוֹף? חוֹתֵךְ שִׁדְרָה וּמַפְרֶקֶת בְּלֹא רוֹב בָּשָׂר, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַוֶּושֶׁט אוֹ לַקָּנֶה. הִגִּיעַ לַוֶּושֶׁט אוֹ לַקָּנֶה – חוֹתֵךְ סִימָן אֶחָד אוֹ רוּבּוֹ, וְרוֹב בָּשָׂר עִמּוֹ. וּבָעוֹלָה – שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם.

2 בועז על משנה זבחים פתח ↗

אמנם מ"ש רש"י בזבחים דשדרה היינו חוט השדרה. ק"ל מחולין רפ"ג דאמרינן נשברה השדרה ונפסק חוט שלה דאלמא דשדרה לאו היינו חוט, וי"ל. ול"מ נ"ל דמפרקת היינו כל חוליות הצואר, אבל כל המשך החוליות שבכל אורך אמצע הגב, נקראין שדרה. דשדרה לשון המשך הוא, כדאמרי' ב"ב ק"ג א' הנהו שדרי דארעי מקרי ר"ל הרים גבנונים התלויים זב"ז ומרוכסים יחד. משא"כ מפרקת, לשון פרוק ודלדול הוא כדאמרי' חולין דצ"ג. בהמה בחייה אפרוקי מפרק. ור"ל הכא משום דכשהבהמה מתנועעת תמיד בצוארה אילך ואילך, חוליות הצואר מתפרקים, לפיכך נקראו החוליות ההם מפרקת. וזהו לפע"ד פי' הא דאמרינן חולין ד"כ ע"א חותך שדרה ומפרקת ר"ל חותך בצפרניו ראש העוף מהגוף, באופן שישאר כל המפרקת בהשדרה. דהיינו שמולק סמוך לקצה מול הרואה את העורף:

3 זבחים פתח ↗

4 יכין זבחים פתח ↗

הי' מולק את ראשה ממול ערפה ערפה הוא אחורי פני העוף, ומול ערפה הוא כל אחורי הצואר, שהוא רואה את העורף. וסדר מליקה כך הוא, בעולה, הכהן עולה בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, ובחטאת הכהן עומד על הרצפה למטה כנגד קרן דרומית מערבית של מזבח, ומושיב העוף על אחורי כף ידו השמאלית, ופני העוף לצד גב ידו, וערפו לצד מעלה, דהיינו שאוחז ב' רגלי העוף בין ב' אצבעות זרת וקמיצה של יד השמאלית, וב' גפי העוף אוחז בין אמה לאצבע, ומותח עור הגרון עם ב' הסימנים בידו הימנית על צד פנימית של אצבע ואמה, ואוחז להעור ההוא בין אצבע לאגודל ולרמב"ם מותח עור הגרון ממעלה לאמה ואצבע עד בין אצבע לאגודל, ואח"כ קוצץ בצפרנו השדרה והמפרקת פי' רש"י דשדרה ר"ל חוט השדרה, דמדהוא רך נפסק תחלה, אח"כ קוצץ בצפרניו המפרקת, ר"ל עצם חוליות הצואר, אבל אינו מחתך עדיין רוב הבשר שמקיף הצואר כך כ' רש"י זבחים דס"ה ב', ובחולין ד"כ ע"ב כ' רש"י רוב בשר שאחורי הצואר, ואח"כ מחתך בצפרנו את רוב הוושט ורוב הקנה בעולה או רוב אחד מהן בחטאת, ואח"כ מחתך בצפרנו את רוב הבשר שמקיף המפרקת כל זה מרש"י זבחים דס"ה ב' ומחולין ד"כ ע"ב, ומרמב"ם פ"ו ופ"ז מקרבנות.:

5 זבחים פתח ↗

9 מכלל דבעינן רוב הבשר לכתחילה - מדקמיפלגי בעיכובא מכלל דכולהו מודו לכתחילה בעי לחתוך רוב בשר אחר הסימן:

10 שדרה - חוט השדרה:

11 מפרקת - עצם הצואר:

12 בלא רוב בשר - המקפת סביב כדאמרינן בהכל שוחטין חולין דף כ: נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבילה ומטמאה ואפילו מפרכסת הילכך אי הוה חותך רוב בשר קודם הסימן הויא ליה מתה ולא מהניא בה מליקה וסימנין הלכה למשה מסיני הן:

13 שנים או רוב שנים - בהכל שוחטין שם דף כא. אמרינן שנים לרבנן רוב שנים לר"א בר"ש והתם פליגי בה בקראי:

5 חולין פתח ↗

מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אָמַר רָבָא, אֵימָא: וְכֵן הוּא עוֹשֶׂה – חוֹתֵךְ שִׁדְרָה וּמַפְרֶקֶת בְּלֹא רוֹב בָּשָׂר. כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי מֵתָה עוֹמֵד וּמוֹלֵק? אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָא, אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא, כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה: חוֹתֵךְ שִׁדְרָה וּמַפְרֶקֶת בְּלֹא רוֹב בָּשָׂר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כֵּיצַד מוֹלְקִין חַטַּאת הָעוֹף? חוֹתֵךְ שִׁדְרָה וּמַפְרֶקֶת בְּלֹא רוֹב בָּשָׂר עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַוֶּושֶׁט אוֹ לַקָּנֶה; הִגִּיעַ לַוֶּושֶׁט אוֹ לַקָּנֶה, חוֹתֵךְ סִימָן אֶחָד אוֹ רוּבּוֹ וְרוֹב בָּשָׂר עִמּוֹ, וּבְעוֹלָה שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם. מַנִּי? אִי רַבָּנַן – הָא אָמְרִי: שְׁנַיִם דַּוְקָא! אִי כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – הָאָמַר: רוֹב שְׁנַיִם! אֵימָא: שְׁנַיִם – לְרַבָּנַן, רוֹב שְׁנַיִם – לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּמַאי שְׁנַיִם – שֶׁדּוֹמִין לִשְׁנַיִם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: נִשְׁבְּרָה מַפְרֶקֶת וְרוֹב בָּשָׂר עִמָּהּ – מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. וְאִם תֹּאמַר: אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה דְּעֵלִי, מַפְרֶקֶת בְּלֹא רוֹב בָּשָׂר הֲוַאי! זִקְנָה שָׁאנֵי, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קְרָעוֹ כַּדָּג – מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: וּמִגַּבּוֹ. אָמַר שְׁמוּאֵל: עֲשָׂאָהּ גִּיסְטְרָא – נְבֵלָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: נִיטַּל הַיָּרֵךְ וְחָלָל שֶׁלָּהּ נִיכָּר – נְבֵלָה. הֵיכִי דָּמֵי חָלָל שֶׁלָּהּ נִיכָּר? אָמַר רָבָא: כֹּל שֶׁרְבוּצָה וְנִרְאֵית חֲסֵרָה. תְּנַן הָתָם: הוּתְּזוּ רָאשֵׁיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁמְּפַרְכְּסִין – טְמֵאִים, כִּזְנַב הַלְּטָאָה שֶׁמְּפַרְכֶּסֶת. מַאי הוּתְּזוּ? רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הוּתְּזוּ מַמָּשׁ, רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי מָנִי: כְּהַבְדָּלַת עוֹלַת הָעוֹף. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אַסִּי: כְּהַבְדָּלַת עוֹלַת הָעוֹף לְרַבָּנַן, וְלָא פְּלִיגִיתוּ, אוֹ דִלְמָא כְּהַבְדָּלַת עוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּפְלִגִיתוּ? אֲמַר לֵיהּ: כְּהַבְדָּלַת עוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּפְלִיגִינַן. אִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: הוּתְּזוּ מַמָּשׁ, רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי מָנִי: כְּהַבְדָּלַת עוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרוֹב שְׁנַיִם. מַאי רַבָּנַן וּמַאי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּתַנְיָא: ״וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט״ – כְּמִשְׁפַּט חַטַּאת בְּהֵמָה. אַתָּה אוֹמֵר כְּמִשְׁפַּט חַטַּאת בְּהֵמָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּמִשְׁפַּט חַטַּאת הָעוֹף? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהִקְרִיבוֹ״, חִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין חַטַּאת הָעוֹף לְעוֹלַת הָעוֹף, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״כַּמִּשְׁפָּט״ – כְּמִשְׁפַּט חַטַּאת בְּהֵמָה. מָה חַטַּאת בְּהֵמָה אֵינָהּ בָּאָה

« רש"י על זבחים ס״ה ע״ב:ז׳ רש"י על זבחים ס״ה ע״ב:י׳ »