רש"י על זבחים ס״ב ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ס״ב ע״ב:ז׳ רש"י על זבחים ס״ב ע״ב:ט׳ »

1 זבחים פתח ↗

וְאֵימָא שְׂמֹאל לַמִּזְרָח! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחִזְקִיָּה יְחֶזְקֵאל: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה – ״עֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר; שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה״ – כׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה, לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין לַמִּזְרָח.

2 זבחים פתח ↗

3 באר שבע על סוטה פתח ↗

כל פנות שאתה פונה כו'. יען שראיתי כי מקרוב עמדו קצת אנשים מחזיקים עצמם חכמים גדולים בעיניהם כמו סנהדרי גדולה שחייב האדם לשמוע להם אפילו אומרים על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין והמציאו ובדו מלבם לפרש זה הלשון כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא לדרך ימין דהיינו מצד ימין לצד שמאל כדרך שאנו בני ברית כותבים שלא כדברי הראשונים ז"ל אשר מפיהם אנו חיים והם המרדכי בשם מהר"ם מרוטנבורג ז"ל בפרק במה מדליקין ומהרא"י ז"ל בתרומת הדשן בסימן ק"ו ובסימן צ"ה ומהר"י קולון ז"ל בשורש קפ"ד ומהרי"ל בהלכות חנוכה ובית יוסף בטור א"ח בסימן קכ"ח כולם כאחד ענו ואמרו בפשיטות ובלתי מסופק כלל שפי' דרך ימין היינו מצד שמאל לצד ימין וכן המנהג פשוט בנענוע לולב ובהדלקת נרות חנוכה ובשאר מצות והנהו חכמים חדשים מקרוב באו להסיג גבול אשר גבלו הראשונים ז"ל והרגילו עצמם ותלמידיהם משובשים עמהם לנענע לולב מזרח צפון מערב דרום וכן בהדלקת נרות חנוכה להתחיל מצד ימין ולפנות לסיים בצד שמאל ונסתייעו מכל המשניות דבכל הגמרא המדברים בענין עליה והיקף המזבח דרך ימין שלא נמצא בשום אחת מהם שיהיה דרך ימין מן המזרח אל הדרום ומדרום אל המערב וממערב אל הצפון אלא להפך כההיא דתנן בפ"ה דיומא התחיל מחטא ויורד מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית כו' וכההיא דתנן בפ"ד דתמיד בא לו לקרן מזרחית צפונית ונותן מזרחית צפונית מערבית דרומית ונותן כו' לפעמים הוא מתחיל להקיץ מקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית כו' כפי המקום שפוגע בו ראשון כההיא דתנן בפרק איזהו מקומן ובפרק בתרא דתמיד אבל בכל אופן שיהיה נקוט מיהא שאין כל הפניות דרך ימין מן המזרח אל הדרום וכו' אלא להפך ונמנו וגמרו שכל הראשונים ז"ל טעו או שלא הרגישו מראות דברים המפורשים בכל הני משניות הנזכרים ולא תהא כזאת בישראל על כן אמרתי להאריך כאן קצת להראות שטותן ושבושם של האנשים האלה ולקיים דברי הראשונים ז"ל הנאמרים באמת ושאין לשנות מנהג אבותינו. וקודם כל דבר ראיתי לדקדק בזה הלשון כל פנות שאתה פונה כו' לא ראיתי מי ששת לבו אליו ואגב חדא תרתי דהיינו סתירה מבוארת ומבוררת שאי אפשר בשום פנים להשיב עליה מכל המשניות הנזכרים שנסתייעו מהם הנהו חכמים החולקים על הראשונים ז"ל וגם ישוב לכל הדקדוקים שדקדקתי בזה הלשון והוא למה אמר בלשון שלילה לא יהו ולא אמר בלשון חיוב כל פנות שאתה פונה יהו דרך ימין ומיהו בהא איכא למימר לפי מה שאני רגיל לפרש בכולי גמרא כל היכא דנקט בלשון שלילה הטעם מפני שאותו הדין אינו בחיוב לעולם אלא לפעמים הוא משתנה כפי הענין הלכך לא נקט בלשון חיוב דהוה משמע דלעולם הדין כך והכא נמי איכא למימר הכי דמשום הכי לא נקט בלשון חיוב מפני שאין כל הפניות דרך ימין אלא לפעמים צריך לפנות דרך שמאל כההיא דתנן בפרק לולב וערבה עלה בכבש ופנה לשמאלו כו' וכההיא דתנן בפרק קדשי קדשים כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לשלשה דברים אלו שהיו עולין ויורדין על העקב ואלו הן נסוך המים ונסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח וכההיא דתנן בפ"ב דמדות כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל חוץ ממי שאירעו דבר שהוא מקיף לשמאל כו' אבל אכתי איכא למידק בזה הלשון דרך למה לי למה לא אמר כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא לימין. ונ"ל ליישב מתוך דברי רש"י בפרק קדשי קדשים גבי ים של שלמה דילפינן מיניה כל פנות שאתה פונה כו' וז"ל דרך ימין מצפון למערב וממערב לדרום וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו ואתה סובבו מצפון למערב לימינך אתה הולך ע"כ. והנה כל מי שלא הוכה בסנורים בעיניו יראה דמשום הכי דקדק רש"י לומר ופניך אליו להורות לנו שיש חלוק בין אם פניו פונה כלפי דבר המוקף ואחוריו אל הרוחות ובין אם פניו פונה אל הרוחות שמה שהיא שמאל אל האדם אם פניו פונה אליו יהיה ימין כשיחזור אליו אחוריו וזהו שכוון רש"י לומר וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו ואתה סובבו מצפון למערב לימינך אתה הולך כלומר אבל אם לא היה פניו אליו אלא אחוריו אליו פניו אל הרוחות הוא להיפך דמדרום למערב הוא שהולך לימינו. ודבר זה יותר מבואר באר היטב בדברי רש"י בפרק לולב וערבה על ההיא דתנן כל העולין למזבח עולין דרך ימין כו' וז"ל והאי דאין חוזרין על העקב דא"כ נמצא מהלך לצד שמאל שהרי פניו למזבח ואינו מחזיר לו אחוריו ורחמנא אמר כל פנות שאתה פונה כו' עם מלות קצרות האלה האיר לנו את עינינו בכל המשניות דבכולי גמרא המדברים בענין עליה והיקף המזבח דרך ימין שהוא מן המזרח אל הצפון ומצפון למערב כו' דדוקא גבי היקף המזבח הוי דרך ימין מן המזרח אל הצפון ומצפון למערב כו' כיון שהכהנים העולים אל המזבח ומקיפין אותו פונים פניהם בכל סבובם אל המזבח ואחוריהם אל הרוחות כדפרש"י בכל הני משניות הנזכרים וכן אנו נוהגין כשמקיפין את הבימה עם הלולב או עם הס"ת והכל עולה אל טעם אחד כמו שאפרש בסמוך אבל אם פניו פונה כלפי הרוחות הוי דרך ימין להפך מן המזרח אל הדרום ומדרום אל המערב כו'. וזהו שכוון רש"י לומר והאי דאין חוזרין על העקב דא"כ נמצא מהלך לצד שמאל שהרי פניו למזבח כו' הרי בהדיא משמע שאם יהיה האדם ברוח מזרח ופניו פונה אליו ישוב הדרום שהיה לשמאלו כשהיה אחוריו כלפי מזרח ישוב עתה לימינו ולכן כיון שפנינו פונה כלפי רוח מזרח בשעת נענוע הלולב נמצא שצפון הוא לשמאל ודרום הוא לימין לכן צריך לנענע מן המזרח אל הדרום ומדרום למערב וממערב לצפון וכן חלקו התוספות בהדיא בין אם פניו פונה כלפי דבר המוקף ואחוריו אל הרוחות ובין אם פניו פונה כלפי הרוחות ולא במקום אחד בלבד אלא בשני מקומות חלקו כן בפ"ק דיומא גבי מר קא חשיב דרך ימין כו' וגבי והאמר מר כל פנות שאתה פונה כו' ומדברי כולם נקטינן דהיכא שפניו פונה כלפי רוח מזרח הוי דרך ימין להפך מדרך ימין של היקף המזבח וים של שלמה ומזה הטעם עצמו מצינו שאין אנו נוהגים בכל הפניות דרך ימין שוים בכל המצות אלא הפוכות זו מזו כי יש מהן שהן מן המזרח לצפון כמו שאנו נוהגין בהולכת הס"ת מן הארון אל הבימה וכן נמי כשמקיפין את הבימה בחג הסוכות עם הלולב או עם הס"ת בשמחת תורה וזה מפני כמו שכתב רש"י וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו ואתה סובבו מצפון למערב לימינך אתה הולך שהבאתי לעיל דה"נ המוליך הס"ת להביאו אל הבימה מחזיר אחוריו אל המזרח ופניו למערב ומי שפניו אל המערב נמצא שדרום לשמאלו וצפון לימינו ולכן צריך שילך דרך ימינו שהוא מן המזרח אל הצפון ומצפון למערב וכן נמי כשמקיפין את הבימה עם הלולב או עם הס"ת כיון שפני המקיפין כלפי הבימה בכל סבובם ואחוריהם אל המזרח והצפון והמערב והדרום כמו שהכהנים העולין למזבח פניהם פונים אל המזבח בכל סבובם ואחוריהם אל המזרח והצפון והמערב והדרום הלכך צריך שילכו ויקיפו דרך ימינם שהוא מן המזרח לצפון ומצפון למערב וממערב לדרום ויש מהם מן הפניות שהן מן המזרח אל הדרום כגון בנענוע הלולב שמנענעין במזרח ואח"כ בדרום ואח"כ במערב ואח"כ בצפון וכן בהגבהת הס"ת פונה ממזרח לדרום ומדרום למערב וממערב לצפון וכן בהדלקת נרות חנוכה אנו מתחילין להדליק מצפון שהוא בצד שמאל המדליק אם הנרות קבועים בכותל מזרח ופונים לסיים לדרום שהוא בצד ימין המדליק וזה מפני שהוא כמו שדקדקתי לעיל מדברי רש"י שאם יהיה האדם ברוח מזרח ופניו אליו ישוב הדרום שהיה לשמאלו כשהיה אחוריו כלפי מזרח ישוב עתה לימינו ולכן כיון שפנינו אל כותל מזרח בשעת נענוע הלולב והדלקת נרות חנוכה נמצא שצפון הוא לשמאל ודרום הוא לימין לכן צריך שיפנו דרך ימינם שהוא מן המזרח אל הדרום וכו' וכיון שהימין והשמאל מתחלף שישוב הימין שמאל והשמאל ימין כפי מה שיהפוך האדם את פניו אם כלפי דבר המוקף העומד באמצע אם כלפי הרוחות כמו שנתבאר הלכך נקט דרך ימין ולא נקט לימין ומתוך כל הני משניות ופרש"י והתוספות שהבאתי לעיל נסתם פי החולקים על הראשונים ז"ל וחייבים להודות לומר הראשונים ז"ל הם אמת ותורתם אמת ואנו בדאים. ומעתה והלאה אתחיל לסתום פי החולקים על הראשונים ז"ל שלא יהיה להם דרך לנטות ושמאל גם מתוך שמעתין דהכא מדקאמר דאמר מר כל פנות שאתה פונה כו' על המשנה דקתני ופנה לימינו והא ודאי דהא דקתני המשנה ופנה לימינו היינו מצד שמאלו לצד ימינו להפך ממה שאנו בני ברית כותבין כי ידוע שאין נכנסין בהיכל כי אם דרך פשפש שהיה בצפון מצד השער הגדול שבאמצעי שהיה ברוח מזרח כדתנן בפ"ד דמדות וידוע שמקום העפר היה לימין הנכנס נמצא שהיה נכנס בהיכל משמאלו ופנה לימינו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בהדיא בפ"ד דהלכות בית הבחירה וז"ל ושני פשפשין היה להיכל מצדי שער הגדול שבאמצעי אחד בצפון ואחד בדרום כו' ושבצפון בו נכנסין ומהלך בין שתי הכתלים עד שמגיע למקום פתוח לקדש בשמאלו ונכנס לתוך ההיכל וכו' ע"כ. הרי אתה רואה בפירוש שכתב שנכנס בהיכל משמאלו ובפ"ג דהלכות סוטה כתב וז"ל ומקום היה שם אמה על אמה לימין הנכנס ובו טבלא כו' ע"כ. הרי אתה רואה בפירוש שכתב שהמקום עפר היה לימין הנכנס וכבר הוכחתי לעיל שכן דייק לשון המשנה מדקתני שם משמע לימינו הנזכר דהיינו לימין הנכנס ולהכי קתני המשנה ופנה לימינו ולא קתני בקצור נכנס להיכל לימינו וזה מפני שהוא כמו שכתבתי שלא נכנס להיכל לימינו אלא אדרבא לשמאלו נכנס והיה צריך לפנות ממקום הכניסה שהיה בצד שמאלו לצד ימינו כי מקום העפר היה בצד ימין הנכנס והיינו דקתני המשנה ופנה לימינו דמשמע ופנה מצד שמאלו לצד ימינו להפך ממה שאנו בני ברית כותבין ודכותה איירי הא דמייתי עלה דאמר מר כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. ובזה נתקיימו דברי הראשונים ז"ל וכל המפרש בענין אחר הרי הוא משבש ומהפך דברי אלהים חיים:

4 זבחים פתח ↗

8 ופרכינן ואימא דרך שמאל למזרח - נהי דפנות קדים כתיב בקרא אבל דרך ימין לא כתיב ביה העמידהו בצפון וכשתגיע לראש המזבח פנה אל קרן מזרחית צפונית ודרך שמאל:

9 לא ס"ד - שיהו פונים לשמאל אלא דרך ימין:

10 לא יהו אלא דרך ימין - כי מנינא דקרא דקחשיב ואזיל דרך ימין מצפון למערב וממערב לדרום וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו ואתה סובבו מצפון למערב לימינך אתה הולך:

11 למזרח - מהאי קרא לא נפקא לן ומהכא נפקא לן דרך ימין ומקרא דלעיל דכתיב קדים שמעינן למזרח דלא תימא דרך ימין למערב ויהא כבש בצפון:

« רש"י על זבחים ס״ב ע״ב:ז׳ רש"י על זבחים ס״ב ע״ב:ט׳ »