רש"י על זבחים ל״ג א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ל״ג ע״א:ז׳ רש"י על זבחים ל״ג ע״א:ט׳ »

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה שמא ירבה. לאחר שסמך כו'. משמע דס"ל דקודם שסמך כיון דאישתרא ליה ליכנס התיר הוא אצלו עד שיסמוך. אבל מש"כ לצד פנים. ל"י מאי דוחקיה דאף דנאמר דזה הוי כמו שנטמא בפנים משום דבהתירא נכנס. מ"מ הא קי"ל בפ"ב דשבועות דיצא בארוכה חייב ע"ש:

2 הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

כן הבכור וכו'. עיין מנחות צ"ב א' ב' ובתו"כ ויקרא פי"ז פרשה י"ג יעו"ש ועיין פסחים פ"ט א' וזבחים י"א ב' ופ"ט א' ועיין ב"ק י"ג א' וזבחים מ"ט א' ויש שם בב"ק צ"ע שם והארכתי שם בחי' יעו"ש היטיב. ומבואר מכאן שגם אשם טעון סמיכה עיין זבחים י"א א' ועיי"ש תוס' ד"ה ה' א' מה לשלמים וכו' ועיין יומא ל"ו א' ובתוספתא מנחות פ"י ולקמן הלכה י"ד יעו"ש ועיין תוס' נדה ע' ב' ד"ה וסמיכה וכו' ותוס' קדושין נ"ה ב' ד"ה ודילמא וכו' וצ"ע איך לא הביאו הש"ס דיומא הנ"ל וע"ע בתוס' זבחים ל"ג א' ד"ה סמיכת וכו' וד"ה איפוך וכו' יעו"ש היטיב וי"ל דהש"ס דיומא מיירי לענין ווידוי לבד ולא לענין סמיכה אף דדוחק לפרש כן לישנא דש"ס מ"מ בתוספתא דמנחות שם יש לפרש כן יעו"ש וע"ע רש"י זבחים ל"ג א' ד"ה סמיכת אשם מצורע וכו' וברש"י זבחים ד' ב' ד"ה שכן טעונין וכו'.

3 זבחים פתח ↗

אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּפְסִיעוֹת. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: סְמִיכַת אֲשַׁם מְצוֹרָע דְּאוֹרָיְיתָא, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא.

1 שמא ירבה בפסיעות - לאחר שסמך אם יכנס פסיעה לצד פנים יותר משהיה צריך נמצא ענוש כרת:

2 סמיכת אשם מצורע דאורייתא - כשאר אשמות דגמרינן להו סמיכה מהיקשא דכחטאת כאשם בפ"ק לעיל זבחים יא.:

3 תכף לסמיכה שחיטה לאו דאורייתא - דלא משמע ליה וסמך ושחט במקום שסומך ישחוט:

« רש"י על זבחים ל״ג ע״א:ז׳ רש"י על זבחים ל״ג ע״א:ט׳ »