רש"י על זבחים ק״כ ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ק״כ ע״א:י״ז רש"י על זבחים ק״כ ע״ב:ב׳ »

1 פרדס יוסף פתח ↗

ויעל ערש"י אף ביום ח' שימש משה, ובזבחים י"ט: כל כיור שאין בו לקדש ד' כהנים ממנו אין מקדשין בו שנ' ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו, וכ' רש"י משה ואהרן תרי ובניו תרי שאף משה כהן הי' בז"י מלואים ואע"ג דלא כהני בב"א מיהו קרא להכי מידרש, ובהגהות נוב"י כ' דרש"י סותר משנתו דשם כ' דלא בהני בב"א, ובתורה כ' דביום ח' הקריב משה קרבנות צבור ואהרן קרבנות חובה, ואפ"ל דס"ל כיון שחלוקין בהקרבתן קרבן שקרב זה לא קרב זה לא חשוב כהני בב"א, ול"ה צריך שיעור קידוש ד' כהנים כיון שלא שמשו בשעה א', הי' אפשר ליתן מים בתוך הכיור בין קרבן שהקריב עשה לקרבנות שהקריבו אהרן ובניו, וע' זבחים ק"א: אם משה כהן הי', וע' בדורש לציון דרוש א' ד"ה ואומר אני, ודרוש ג' ד"ה ועכשיו מ"ש בענין זה, ובס' בית יהודה כאן בזה, וע"ע בר"מ פ"ה הי"ג מביאת מקדש וכ"מ, ובתו"ת אות ט' - ותוה"מ תשא ל' י"ט, ויקרא סי' ר"נ בזה, - ומשנת אליעזר מ"ת דף פ' ע"ג:וראיתי בשו"ת בית יצחק או"ח סי' ל"ה שהק' בזבחים ק"א: יליף רב דמשה כ"ג הי' וחולק בקדשים דכ' מאיל המלואים למשה הי' למנה, לפמ"ש שם בגמ' לא בבמה לזר וברש"י דבבמה הותר לזר לאכול ק"ק, ולתוס' ע"ז ל"ד. ד"ה במה דבז' מלואים הי' דין משכן כבמה ע"ש, והי' מותר לזר בק"ק ואיך מוכח דמשה הי' כ"ג, ולרש"י י"ל שפי' למנה לשון חלוקה בכהנים ומשמע דלא דייק מלשון חלוקה ולא מדאכל דדלמא גזה"כ הי' אבל צ"ל דעו"ק לתוס' מקרא דורחצו ממנו משה ואהרן ובני' בפ' פקודי, ופרש"י בזבחים י"ט. אע"ג דלא שמשו בב"א מ"מ קרא להכי מידרש, וס"ל דלא שימש משה רק בז' מלואים' ולהמבואר בסוף זבחים דבמה א"צ לקדש א"כ למה רחץ משה בז' מלואים כיון דדינו כבמה, אך רש"י פקודי לא פי' כן וכמשה"ק הנ"ב, וי"ל דבחומש קאי למ"ד דשימש כל מ' שנה בכ"ג לכן פי' בח' למלואים השוו כולם, אבל למ"ד דל"ה כ"ג לא שימש רק בז' ובגמ' פירש כהך מ"ד, וזה לא כמזרחי פקודי דדוקא בח' שימש ולא אח"כ דזה לא כמאן:ולפ"ז א"ש נמי תוס' דקאי למ"ד דשימש כל מ' שנה ורחצו קאי בח' למלואים, וי"ל דבז' למלואים הי' למשכן דין במה, אמנם יש לומר דל"ה למשה דין כ"ג ורק בז' שימש, ובז' הי' למשכן דין במה, א"כ ורחצו איך מוקי לה דבח' לא שימש ובז' ל"ב רחיצה, וע"כ למ"ד לא שימש רק בז' ל"ה למשכן דין במה, וא"ש הקו' דגמ' הוכיח דמשה הי' כ"ג כל מ' שנה מדכ' למנה, דאי"ל דאכל משום דהי' למשכן דין במה דאס"ד דל"ה כ"ג ולא שימש רק בז' ע"כ ל"ה למשכן במה מורחצו. וממ"נ מוכח שהי' כ"ג וער"מ כ"ה הי"ג מביאת מקדש, ובס' משנת אליעזר מ"ת דף פ' ובעקדה שמינו שער נ"ט כ' טעם ושרפו את שעיר החטאת לפי שהי לאהרן שיתוף בחטא ההוא אשר נקרב עלי' שאין ראוי' לאכול ממנה, והנה לפנינו דברי הש"ס זבחים ק"כ: דכהן דמייתי חטאת יפה כחו כחטאתו ועבודתו ועורו שלו, ע"ש ברש"י ד"ה ומה במקום שיפה כחו כחטאמ ע"ש, וע"ע בחת"ס או"ח קע"ג, ומ"ש בדברי' בשו"ת בנין דוד סי' א' אות ד' ובמפתחית שם בזה:

2 הגהות יעב"ץ על זבחים פתח ↗

רש"י ד"ה זמן פוסל וכו' אלמא פסל בהו זמן כצ"ל:

1 ומה עופות שאין המום פוסל בהן - דאמר מר תמורה דף יד. אין תמות וזכרות בעופות:

2 זמן פוסל בהן - דהא רבינהו להו גבי פיגול בפ' בית שמאי לעיל זבחים מד. אלמא פסול בהו זמן:

« רש"י על זבחים ק״כ ע״א:י״ז רש"י על זבחים ק״כ ע״ב:ב׳ »