רש"י על זבחים ק״ד ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ק״ד ע״א:כ׳ רש"י על זבחים ק״ד ע״ב:ג׳ »

1 זבחים פתח ↗

הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתוֹ בְּמוֹטוֹת. יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ – הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיָּצְאוּ. יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ – מְטַמְּאִין בְּגָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינָן מְטַמְּאִין עַד שֶׁיּוּצַּת הָאוּר בְּרוּבָּן. נִיתַּךְ הַבָּשָׂר – אֵין הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים.

2 זבחים פתח ↗

3 זבחים פתח ↗

4 זבחים פתח ↗

1 היו סובלין אותו - הנשרפין כמצותן במוטות לקמן יליף לה:

2 הראשונים - בני אדם הנושאין במוט אותן שבראש האחר יוצאים ראשונים:

3 עד שיצאו - האחרונים בגמרא יליף לה:

4 ניתך הבשר - דגמרה שריפתן אין המסייע שוב בהן מטמא בגדים אבל מקמי הכי כל המסייעין בשעת שריפה מטמאין בגדים וכולה יליף בגמרא:

« רש"י על זבחים ק״ד ע״א:כ׳ רש"י על זבחים ק״ד ע״ב:ג׳ »