רש"י על קידושין ט׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ט׳ ע״ב:ו׳ רש"י על קידושין ט׳ ע״ב:ח׳ »

1 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

דהרי הביטוי "בעולת בעל" מופיע פעמיים בתורה: א בספר דברים דברים כב:כב אצל ההלכה דנואף כתיב "כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם". וזה הפסוק המובא בגמ' דידן.499רבינו זצ"ל אזיל אליבא דפירוש רש"י ד"ה אמר קרא דרב יוחנן מצטט הפסוק מדברים. אבל התוס' ר"י הזקן חולק על זה וסובר דר' יוחנן לומד קידושי ביאה מהפסוק בבראשית דאבימלך. ולפי זה יש קשר הדוק בין אישות דבני נח ונישואין ע"י ביאה. ב בספר בראשית בראשית כ:ג בסיפור דאבימלך ושרה כתיב "הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעלת בעל". ומשני הפסוקים אנו לומדים אותו יסוד דחלות אישות גמורה דנישואין תלויה בשם בעולה. דהגמ' בסנהדרין נז: לומדת מהפסוק בבראשית דאין חלות חופה באישות דבני נח, וצריך ביאה לחוד ליצור חלות אישות, וז"ל דתני רבי חנינא בעולת בעל יש להן, נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להן עכ"ל. ומהפסוק בדברים אנו לומדים על גדר הנישואין בישראל דג"כ בעצם תלוי בשם בעולה, אלא דיש הלכה מיוחדת דחופה או מסרה האב לשלוחי הבעל דיכולים להיות ממלא מקום דביאה ממש.500רבינו זצ"ל לא ציין לגמ' אבל לכאורה הוא התכוון לסוגיא בכתובות מח: וז"ל מאי נשואה אילימא נשואה ממש היינו בתולה ולא בעולה עכ"ל. ולפי רבינו זצ"ל נראה דקביעת הגמ' דנשואה היינו בעולה נלמדת מהפסוק דבעולת בעל. וזה הטעם דלפי הרמב"ם פרק י מהלכות אישות הל"א-ב דחופה הוי יחוד הראויה לביאה ולכן חופת נדה אינה חלה, דהרי כל יסוד דחופה הוא להחיל עליה שם בעולה.

2 קידושין פתח ↗

וּבְבִיאָה. מְנָא לַן? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר קְרָא ״בְּעֻלַת בַּעַל״ – מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהּ בַּעַל עַל יְדֵי בְעִילָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אֲבָהוּ וְאָמְרִי לַהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: כְּעוּרָה זוֹ שֶׁשָּׁנָה רַבִּי ״וּבְעָלָהּ״ – מְלַמֵּד שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה?

7 אמר קרא בעולת בעל - כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל:

8 כעורה זו - בתמיה וכי אינה מקובלת עליך שאתה מחזר ללמדה ממקום אחר:

« רש"י על קידושין ט׳ ע״ב:ו׳ רש"י על קידושין ט׳ ע״ב:ח׳ »