רש"י על קידושין ט׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ט׳ ע״א:א׳ רש"י על קידושין ט׳ ע״א:ה׳ »

1 קידושין פתח ↗

אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״הַב״, ״אַשְׁקִי״, ״וּשְׁדִי״, מַהוּ? – אָמַר רָבִינָא: מְקוּדֶּשֶׁת. רַב סַמָּא בַּר רַקְתָּא אָמַר: תָּגָא דְמַלְכָּא! אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְהִלְכְתָא: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.

2 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

כפי שאמרו כאן על התגים שהקב"ה "קושר כתרים לאותיות". ועוד שאלו בגמרא מנחות כט: על האות ה"א "מאי טעמא אית ליה תאגא", ופירש רש"י שם "לה"י כתר קטן בסוף גגו דה"י". הרי שנקרא "כתר" ו"תג". ובקידושין ט. הזכירו "תגא דמלכא", ופירש רש"י שם "בכתר המלך". וכן במגילה כח: פירש "בתגא - כתר תורה".

3 קידושין פתח ↗

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה״, וְנָתַן לָהּ דִּינָר – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיַשְׁלִים. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ ״מָנֶה״ וְיָהֵב לַהּ דִּינָר, כְּמַאן דְּאָמַר לַהּ: ״עַל מְנָת״ דָּמֵי.

1 הב אשקי ושדי - דלא כפלתיה לדיבורא:

2 תגא דמלכא - בכתר המלך נשבע:

« רש"י על קידושין ט׳ ע״א:א׳ רש"י על קידושין ט׳ ע״א:ה׳ »