רש"י על קידושין ח׳ ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ח׳ ע״א:כ״ב רש"י על קידושין ח׳ ע״ב:ג׳ »

1 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

כתב רש"י ד"ה מנה אין כאן וז"ל הלכך משכון אינו שוה כאן כלום שאין המשכון מתנה עכ"ל. ומשמע מלשונו "אינו שוה כלום" דהעברת החפצא לאשה לא פעל שום דבר, לא כמתנה ולא כמשכון על התחייבות. ונמצא דרש"י נקט דמסירת משכון אינו דרך ליצור התחייבות מדעת, ולכן אין לו במה לקדשה.390רבינו זצ"ל הודה דמי שרוצה להתעקש יכול להבין רש"י כשיטת הרמב"ן דיש כאן התחייבות, אבל הפשטות בדברי רש"י מורה דאין כאן התחייבות. עיין בבית הלוי חלק א סימן כג דגם ביאר שיטת רש"י כדמבואר בפנים מרבינו זצ"ל. ונראה דרש"י אזיל לשיטתו, דעיין לעיל דף ה. רש"י ד"ה שטר שאין פודין בו הקדשות דנקט דבכהת"כ התחייבות דינו ככסף אלא דיש גזה"כ דא"א לפדות בו הקדש.391עיין לעיל בשיעורים ה. בענין אין פודין הקדש ומע"ש בשטר וגדר שטר התחייבות לביאור המח' בין רש"י והרשב"א בזה באריכות. ולכן רש"י היה מוכרח לפרש בסוגיא דידן דאין ההתחייבות חלה כלל, דאילו חלה ההתחייבות אזי מכיון דההתחייבות קונה ככסף בכהת"כ היה אפשר לקדש את האשה בחלות ההתחייבות דחלה בנתינת המשכון.

1 חכמת שלמה על קידושין פתח ↗

רש"י בד"ה מנה כו' אינו שוה כאן כו' נ"ב ס"א אינו שוה כלום כו':

2 רשימות שיעורים על שבועות פתח ↗

גבקשר לגמ' קידושין דף ח: קידשה במשכון מקודשת וכו' במשכון דאחרים וכדר' יצחק וכו', פירש"י ח: ד"ה במשכון דאחרים וז"ל שהיה בידו וקדשה בחוב שיש לו עליו הלכך מקודשת שהמשכון עצמו קנוי לה עכ"ל. וק"ק למה כתב "וקדשה בחוב שיש לו עליו" והרי לכאורה עיקר הקידושין הוא במשכון ולא בהחוב.

1 מנה אין כאן - הלכך משכון אינו שוה כאן כלום שאין המשכון מתנה:

2 במשכון דאחרים - שהיה בידו וקדשה בחוב שיש לו עליו הלכך מקודשת שהמשכון עצמו קנוי לה:

1 קרבן נתנאל על קידושין פתח ↗

לפי שאין המשכון משועבד לכלום. וכן פי' הראב"ד. וכן צריכין לפרש דברי רש"י ד"ה מנה אין כאן הלכך משכון אינו שוה כאן כלום כו' והתוס' ס"ל כהיש מפרשים:

2 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

ונראה דנחלקו הראשונים מה הוי כסף הקידושין בציור דמשכון דאחרים.400וע"ע בזה ברשימות שיעורים לשבועות מד. בענין משכון אליבא דר' יצחק, אות ג. דכתב רש"י ד"ה במשכון דאחרים וז"ל שהיה בידו וקדשה בחוב שיש לו עליו הלכך מקודשת שהמשכון עצמו קנוי לה עכ"ל. ומבואר בהדיא דלפי רש"י הקידושין נעשו בחוב דהוא מקנה לה ע"י הקנאת המשכון. וא"כ הגמ' בסוגיין דומה לסוגיא לקמן מז. דהוא יכול לקדשה בחוב דאחרים. מאידך עיין ברמב"ם פרק ה מהלכות אישות הלכ"ג דהבין דכסף הקידושין הוי המשכון עצמו, וז"ל היה בידו משכון על חוב שיש לו אצל אחרים וקידש בו אשה אע"פ שאינו שלו הרי זו מקודשת, מפני שבעל חוב יש לו מקצת קנין בגופו של משכון עכ"ל.

« רש"י על קידושין ח׳ ע״א:כ״ב רש"י על קידושין ח׳ ע״ב:ג׳ »