רש"י על קידושין ז׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ז׳ ע״ב:ג׳ רש"י על קידושין ז׳ ע״ב:ז׳ »

1 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

רהיטת לישנא הגמ' מורה דהספקות האלו תלויים בהבנת לשון בני אדם, כלומר, מהי כוונתו כשהוא אמר "חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה". וכן משמע מפירוש רש"י.375עיין ברש"י ד"ה כיון דאמר בפרוטה דכתב וז"ל וטעה לומר שמקדשין לחצאין עכ"ל. ומבואר דהקידושין פסולים בגלל דעתו המוטעית. אבל מפסקי הרמב"ם פרק ג מהלכות אישות הל"י נראה דהוא הבין דהאיבעיות בגמ' אינן תלויות במשפטי הלשון בלבד אלא בהלכות קידושין, וז"ל אמר לה הרי חצייך מקודשת לי בפרוטה וחצייך בפרוטה, או שאמר לה הרי חצייך מקודשת לי בחצי פרוטה וחצייך האחר בחצי פרוטה הרי זו מקודשת, אמר לה חצייך מקודשת לי בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר, שני חצייך בפרוטה, שתי בנותיך לשני בני בפרוטה, בתך מקודשת לי ופרתך מכורה לי בפרוטה, או בתך וקרקעך לי בפרוטה, בכל אלו מקודשת בספק עכ"ל. בשתי האיבעיות הראשונות הרמב"ם פסק דהיא ודאי מקודשת, אבל הוא נשאר בספק לגבי שני הספיקות האחרונים. והראב"ד השיג על הרמב"ם דחילוקו אינו מובן, וז"ל שני חצייך בפרוטה, א"א אם זו ספק מפני שאין האשה מתקדשת לחצאין אותן של מעלה למה היא מתקדשת ודאי אלא כולן בספק עכ"ל. כלומר, דאם שני חצייך בפרוטה הויא קידושי ספק כי יש בזה צד דחצי אשה, לכאורה פשיטא דחצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה ג"כ לא הוו קידושי ודאי כי לכל חצי אשה יש לו כסף קידושין אחר. וכן הקשה הרשב"א ד"ה או דלמא על הרמב"ם, וז"ל ואינו מחוור דשני חציך בפרוטה טפי עדיף מכולהו מדקאמר בחד זימנא ואפ"ה סלקא בתיקו וכ"ש אידך, ועוד דלישנא דקאמר שאין אשה מתקדשת לחצאין כלל משמע דכל היכא דקאמר לה חצי כלל אינה מקודשת עכ"ל.

2 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

ולגבי האיבעיא השלישית – חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר – הרמב"ם גם פסק דהיא ספק מקודשת. והטעם דלא אמרינן כאן דשני מעשי הקידושין מצטרפים יחד כמו בחצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה, הוא בגלל דשני המעשים סותרים זה את זה. דבשלמא אם יש שני מעשי קידושין אבל המקדש אינו מפרט מתי הם חלין, אזי אפשר לומר דמצטרפים למעשה אחד.376לכאורה לפי ביאור רבינו זצ"ל היום ולמחר הם לאו דוקא והאיבעיא גם שייך היכא דאמר בבוקר ובערב, כי בכל ב' זמנים התרתי דסתרי קיים. וזוהי שיטת הר"ן. אבל רש"י ד"ה כל ביומיה משמע דיש חשיבות לדוקא היום ולמחר וכל זמן דהמקדש רוצה לגמור הקידושין היום ולא למחר הוי חלק דהאיבעיא השניה. אבל באיבעיא השלישית הרי מעשה הקידושין דהוא רוצה שיחול היום סותר למעשה קידושין דהוא רוצה שיחול למחר, וזהו הביאור בצד הספק דקידושין כאלו אינו חל. והצד דקידושין כאלו מהני, הוא כדמבואר בגמ' דהקידושין מתחיל עכשיו ונגמר למחר, כלומר, דמכיון דדבריו הוו תרתי דסתרי ע"פ דין אמרינן דהקידושין מתחילים מעכשיו ונגמרים לאחר זמן. והביאור בזה הוא ע"פ שיטת רבי יוחנן לקמן ס. דמי שקידש אשה מהיום ולאחר ל', אפי' מאה תופסין בה דשוו נפשיה כי שרגא דלבני. ותוס' ד"ה אפילו ביארו וז"ל מעכשיו יתחילו הקידושין ולאחר ל' יום יגמרו עכ"ל. וגם הרמב"ם פרק ז מהלכות אישות הלי"ב ס"ל הכי ולכן יש כאן ספק ע"פ דין אם בא אחר וקידשה תוך ל' יום עיין בשיעורים לעיל ו. בענין קידושי חצי שפחה וחצי בת חורין. ולפי זה י"ל דהגמ' כאן נסתפקה אם אפשר לצרף את שני מעשיו לקידושין אחד דמתחיל מיד ורק נגמר לאחר ל' כדי שלא יהיו דבריו תרתי דסתרי.

1 כיון דאמר בפרוטה פסקה - ולא היה תחילת דבורו אלא לחציה וטעה לומר שמקדשין לחצאין:

2 כל ביומיה - הואיל ובדעתיה לגומרו היום:

« רש"י על קידושין ז׳ ע״ב:ג׳ רש"י על קידושין ז׳ ע״ב:ז׳ »