רש"י על קידושין ע״ז ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ע״ז ע״ב:ח׳ רש"י על קידושין ע״ז ע״ב:י׳ »

1 קידושין פתח ↗

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: כׇּל שֶׁהוּא בְּ״יִקָּח״, הֲרֵי הוּא בְּ״לֹא יִקָּח״. כֹּל שֶׁאֵינוֹ בְּ״יִקָּח״ אֵינוֹ בְּ״לֹא יִקָּח״ – פְּרָט לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל אֲחוֹתוֹ אַלְמָנָה.

2 פרי מגדים על יורה דעה פתח ↗

אמנם כן בההיא דקדושין ע"ז ב' דמשמע דאף במוסיף לא חל קל על חמור יש לומר דהתם שאני כיון דהיה מזיד על אחותו ולא התרו ביה דאז חייב כרת על אחותו ומש"ה תו לא לקי על אלמנה דכה"ג אמרינן אין איסור חע"א קל על חמור וכיון שהוא בעונש כרת לא נחמיר עליו בעונש מלקות ואה"נ דאם התרו ביה על אחותו ואלמנה שלוקה שתים דבמוסיף איסור חע"א אף שהוא קל על חמור כיון שהעונשים שאנו מטילים על ההוא הם שווין שפיר מצי חייל אף קל על חמור ועם זה יתיישב הא דאמרו התם כהן הבא על אחותו משוי לה זונה חזר ובא עליה עשאה חללה וכבר הקשה מהר"י מטראני ז"ל שם בחדושיו דזונה לא מצי חייל על אחותו וירצה בזה דאמאי משוי חללה ולדידי' לא הוה מאיסורי כהונה וכבר כתבנו בכלל אחר דמ"מ תרי איסורי' רביע עליה ולפי מה שכתבתי א"ש דאם היה שוגג על אחותו שפיר לקי על אלמנה או זונה וכפי זה יש לדחוק וליישב גם דברי מהרי"ט שם. ותבלין יש לזה שהרי שם בקדושין ע"ז ב' פירש רש"י ד"ה פטור מכרת ואלו בשבועות כ"ד א' ד"ה פטור ופסחים ל"ו א' ד"ה פטור פירש"י פטור מחטאת אם היה שוגג והוא הדבר אשר דברנו דוודאי ר"ש פליג אף בשוגג דלא חייל ואמנם בקדושין דרבנן פליגי ואמרו דחייב ואהא מסיק ע"כ מחייבי רבנן התם דחמיר על קל הוא דמשמע דאי הוה התם קל על חמור לא הוה פליגי רבנן עליה דר"ש מש"ה פירש"י שפיר פטור מכרת ורבנן מחייבי כרת הא כרת על מלקות אין מענישין לו כרת כיון שלקה מלקות ואף שהוא משם אחר ומה אעשה שדברי רש"י שם ד"ה פרט אין משמיעין כן שכתב פרט לכ"ג שאין לוקה משום אלמנה אלא משום אחותו הרי דבהתרו ביה משום אחותו מיירי וא"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן ואפ"ה אין לוקה עוד מלקות שני משום אלמנה באופן שמסוגיא זו מוכח לכאורה דאיסור קל על איסור חמור אין חייל כלל ולא לקה ב' מלקות כי אם אחת וכיון שכן אף בהיה שוגג על אחותו פטור מכלום כיון דאין איסור חע"א בקל על חמור ואחותו אלו היה מזיד הוא בכרת נמצא מיקרי קל על חמור וכבר כתבנו מזה בכלל אחר מה שיש להקשות על מהרי"ט שם בחדושיו. ורש"י שם כתב פרט כו' שאין לוקה משום "איסור "כהונה אפשר השמיט בכיון אלמנה לומר דתנא דתני קמיה דרב ששת לאו דווקא נקיט אחותו אלמנה ה"ה אחותו גרושה דוודאי הוה מוסיף לגבי שאר כהנים אפ"ה אין חל גרושה על אחותו בקל על חמור וכדאמרן. ולתרוצי קושית התוס' שם ד"ה פרט יע"ש. ובת"י שם דהוה מוסיף לכהן משוח מלחמה ורש"י אשמועינן אף היכא דליכא משוח מלחמה הוה מוסיף בגרושה וכדומה לשאר כהנים וע"ש בפני יהושע ולקמן אבאר:

9 כל שהוא ביקח - והוא אשה בבתוליה יקח וסמיך ליה אלמנה וגרושה וחללה זונה לא יקח כל שאתה קורא בה כשהיא בתולה יקח דראויה לכ"ג ישנו בבל יקח אם היתה אלמנה:

10 פרט לכ"ג וכו' - שאינו לוקה עליה משום איסור כהונה אלא משום איסור אחותו:

« רש"י על קידושין ע״ז ע״ב:ח׳ רש"י על קידושין ע״ז ע״ב:י׳ »