רש"י על קידושין ה׳ א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ה׳ ע״א:ט׳ רש"י על קידושין ה׳ ע״א:י״א »

1 קידושין פתח ↗

כִּדְתַנְיָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן״, ״עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ לְעוֹלָם״ – אֵין זֶה כְּרִיתוּת. ״כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם״ – הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת.

2 תוספתא כפשוטה על גיטין פתח ↗

65-67. על מנת שלא תלכי לבית אביך מיכן ועד שלשים יום, על מנת שלא תשתי יין מיכן ועד שלשים יום, הרי זה גט, ואינו חושש שמא תלך, ושמא תשתה. וכ"ה הגירסא בד. ולפי גירסא זו ברור שהיא מותרת להנשא מיד לפני שנתקיים התנאי. ובכי"ע וכן בספרי ובברייתא שבבבלי הנ"ל חסרה הסיפא "ואינו חושש שמא תלך ותשתה". אבל לפני כל הראשונים שהביאו את התוספתא הגירסא היא כמו בד ובכי"ו. וכן הביאו את התוספתא בחי' הרמב"ן,64ושם: מצאתי כתוב, וצ"ל: מצאתי בתוס'. בחי' הרשב"א, בחי' הריטב"א וחי' הר"ן פ"ג א', במאירי שם, עמ' 322 הוצ' שלישית, עמ' 342, בתשב"ץ ח"א סי' קי"ו וסי' קי"ט. והביאו מכאן ראייה שבתנאי התלוי רק בה, והוא בשב ואל תעשה, מותרת להנשא מיד, אפילו עדיין לא נתקיים התנאי בפועל, וכמו שאמרו בבבלי שם פ"ג סע"א: אי הכי בכולה תנאי דעלמא נמי לא תנסיב, דילמא לא מקיימא ליה לתנאי וכו', ומכאן שבכל תנאי, לכל הפחות בשב ואל תעשה כדוגמת התלמוד שם, מותרת להנשא לפני שנתקיים התנאי. ועיין בה"ג באוה"ג התשובות, עמ' 193, והובא בראשונים.אבל כמה מן הקדמונים פסקו שאסורה להנשא עד שיתקיים התנאי אפילו אם הקיום הוא בשב ואל תעשה עיין בחי' הרמב"ן ועוד משום גזירה בעלמא. וכן מוכח מדברי הר"ח.65הביאו בתוספ' רי"ד פ"ב א' ובחי' הרשב"א פ"ג א'. וכתב הרשב"א בשיטת הר"ח: והא דאמרינן אי הכי בכל התנאין דעלמא לא תינסוב, אפילו בשנתקיים התנאי קאמר, לומר שאינה ראויה לינשא כלל, שאינו כריתות, דשמא לא יתקיים התנאי וכו', דמ"מ לאו כרות גיטא הוא כלומר, והוא לא יתכן, שא"כ אין תנאי בגט כלל. וכע"ז בחי' הרמב"ן שם. ועיין מאירי הנ"ל, עמ' 322 הוצ' שלישית, סוף עמ' 341 ואילך.ואשר לשיטת רש"י הרי כתבו הרמב"ן והרשב"א הנ"ל שהוא סובר כשיטת הר"ח שאסורה להנשא עד שיתקיים התנאי בפועל, והסתייעו מדבריו פ"ד א', ד"ה אין חוששין: על מנת שלא תבעלי לפלוני אינו גט, שמא תבעל לו, דומיא דעל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם.66ועיין מ"ש לעיל, הערה 62. אבל כבר כתבנו לעיל בסמוך, ד"ה ברם, שלא אמר רש"י כן אלא בתנאי לכל חייה, משום שאין כאן כריתות,67וכן משמע מלשונו "אינו גט", ואי משום חשש בעלמא הרי אם נישאת לא תצא, עיין בחי' הרמב"ן שהבאנו לעיל, סוף הערה 62, ובלשון רש"י סוכה כ"ד ב' שהבאנו להלן בפנים. אבל לא בתנאי לזמן קבוע. ויותר מכאן כתב בתוספ' רי"ד פ"ב א': פירש המורה פ"ג סע"א הרי זה כריתות מיד והיא תקיים התנאי. וכנראה ששאר הראשונים לא דייקו מדבריו שמותרת להנשא מיד, אלא הכוונה שהגט חל מיד, ועליה לקיים את התנאי. ובשו"ת הרשב"ץ ה"א סי' קי"ו וסי' קי"ט הנ"ל הרגיש בסתירה בין דברי רש"י כאן פ"ד א' ופירשם כדברי הרמב"ן, והרשב"א הנ"ל לבין פירש"י בקידושין ה' א' שכתב: הרי זה כריתות אפילו מיד. ובאמת ברש"י עירובין ט"ו ב' כתב: ומותרת מיד לאיש אחר. אבל בסוכה כ"ד ב' פירש"י: הילכך מעכשיו מותרת לינשא מן התורה. ומשמע מדבריו שמדרבנן אסורה לינשא, משום גזירא שמא לא תקיים תנאה, כמו שהחמירו הגאונים.והר"מ פסק בפ"ח מה' גירושין ה"א שבתנאי "על מנת", או "מעכשיו", מותרת להנשא מיד, אעפ"י שעדיין לא נתקיים התנאי, ובתנאי לזמן, אפילו לזמן ארוך, יש כאן כריתות עיין ה' גירושין פ"ח הי"ב. ובחי' הרשב"א פ"ג א', ד"ה כל ימי חיי פלוני: ואפילו היא זקנה, ואמר לה על מנת שלא תשתי יין מכאן ועד חמשים שנה ה"ז כריתות, דכיון דאפשר שתחיה היא יותר מכאן כריתות קרינן ליה. וכע"ז כתב גם בשו"ת שלו המיוחסות להרמב"ן סי' קמ"ג. אבל בתוספות רי"ד פ"ג ב' נסתפק בזה. ועיין בתשב"ץ ח"א סי' ד' ובשו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף כ'.ונראה ששאר הראשונים שעומדים בשיטת הרמב"ן וסייעתו, וכן החולקים עליו, שלא הביאו את התוספתא כאן לראייה, או לסתירה, היתה להם הגירסא כאן כנוסה כי"ע, ואין מכאן ראייה לא לכאן ולא לכאן.

10 אין זה כריתות - שכל ימיה היא נאגדת בו לקיים תנאי זה מחמתו:

11 הרי זה כריתות - אפילו מיד דהיא תקיים תנאו ותלך שאפשר דברים הללו לבא לידי הבדלה:

« רש"י על קידושין ה׳ ע״א:ט׳ רש"י על קידושין ה׳ ע״א:י״א »