רש"י על קידושין מ״ח ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין מ״ח ע״ב:י״א רש"י על קידושין מ״ח ע״ב:י״ג »

1 קידושין פתח ↗

אֶלָּא אָמַר רָבָא: אֲנִי וַאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה תַּרְגֵּימְנָא תַּרְגֵּימְנוּהָ וּמַנּוּ – רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה הִיא לִשְׁלוּחָהּ ״צֵא וְקַבֵּל לִי קִדּוּשַׁי מִפְּלוֹנִי שֶׁאָמַר לִי הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּדִינָר שֶׁל כֶּסֶף״ וְהָלַךְ וְנָתַן לוֹ דִּינָר שֶׁל זָהָב, מָר סָבַר: קְפֵידָא, וּמָר סָבַר: מַרְאֶה מָקוֹם הִיא לוֹ, וּמַאי ״נִמְצָא״ – דְּקָא צַיִיר בִּבְלִיתָא.

2 קידושין פתח ↗

3 קידושין פתח ↗

4 קידושין פתח ↗

1 קפידא - לא היתה חפיצה אלא בשל כסף דאיכא דניחא ליה בכספא:

2 ומר סבר מראה מקום היא לו - אף אם לא יתן אלא כסף קבלהו ומיהו היכא דטעאי איהי גופה לא פליג ר"ש:

3 ומאי נמצא - הא מעיקרא הכי הוה:

4 דהוה צייר בבליתא - כשנתנו לשליח היה צרור בסמרטוט ומצאתו של זהב:

« רש"י על קידושין מ״ח ע״ב:י״א רש"י על קידושין מ״ח ע״ב:י״ג »