רש"י על קידושין מ״ו ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין מ״ו ע״ב:ז׳ רש"י על קידושין מ״ו ע״ב:ט׳ »

1 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תרומות פתח ↗

וכן פירות חו"ל כו'. ונקבע למעשר כו' חייבין במעשרות מדבריהם. ע' בהשגות וכ"כ בזה. והנה לשיטת הר"א ז"ל דס"ל כאן דפירות א"י שיצאו לחו"ל לא נפטרו רק מדאור' וא"כ ע"כ כאן בפירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבין במעשרות מה"ת וזה ג"כ כוונת הר"א ז"ל גבי חלה בהל' בכורים פ"ה ה"ו דאף אם הוא בחו"ל במקום שא"צ רק חלה אחת פירות א"י שיצאו לחו"ל חייבין בב' חלות וגם השנייה אסורה לזרים ודלא כרבינו שם והר"א ז"ל ס"ל כשי' התוס' בבכורות דיש ב' מיני ב' חלות ורבינו לא ס"ל כן. עכ"פ הר"א ז"ל ס"ל דפירות חו"ל שנכנסו לארץ ונגמרו שם חייבין במעשרות מה"ת אף דלאו בני ירושה וישיבה נינהו. והנה ע' ספ"ו דירוש' תרומות דבעי' שם אי מותר לשלם מפירות חו"ל אם אכל תרומה בשוגג אף דהא מבואר בפסחים דף ל"ב ע"ב ולק' פ"י דצריך לשלם ממון הראוי להיות קודש שיהיה תחתיו תרומה וע"ש בירוש' בהך מחלוקת דר"י ור"ל דצריך שיהא בהם זיקת תרומה עכ"פ ולשי' הר"א ז"ל א"ש דכיון דחזינן דאם גמרן בא"י הוי עליהם החיוב מה"ת הוי עליהם גדר תרומה אך לשיטת רבינו קשה וע' ירוש' ערלה פ"א ה"א דלמ"ד שורש פטור פוטר זה רק מאילן ישן אבל לא מחו"ל אך שם הטעם משום דכיון דקי"ל דערלה נוהגת בחו"ל הלכה ואף דיש כמה נפקותות בין ארץ לחו"ל מ"מ לפטור את של א"י לא פטור וכמש"כ רש"י ז"ל סנהדרין דף מ"ז ע"ב דהיכא דיש מקצת הדבר לא נדחה הדבר גבי אבילות וע' מש"כ רבינו פ"ג מהל' גירושין ה"ו גבי כתב גט ליבמתו קודם שבא עליה די"ל דהוי גט. עכ"פ לשיטת רבינו איך חל שם קדושת תרומה שאכל על פירות חו"ל ושם בירוש' מבואר דא"י לשלם מפירות שלא הביאו שליש רק בחלה מסתפק שם וכן אם אכל בכורים אי מהני לשלם במחובר לקרקע אבל בתרומה לא מהני ואף דבפירות שביעית מבואר שם ובדברי רבינו דלא משום איסור שביעית דהוי כפריעת חוב וכלוקח קרדום היה יכול לפרוע מהם אף שהם פטורים ממעשרות כ"כ בזה די"ל דס"ל דרק משום הפקר הוא דפטור מן המעשרות ולא משום אפקעתא דמלכא ע' ר"ה דף ט"ו דפליגי בזה רש"י ותוס' וב"מ דף ל"ט וכ"מ וע' רש"י יומא דף ס"ג ע"ב דאף דקי"ל דהגרלה מעכבת ואין הגורל קובע אלא בראוי לשם היכא שהומם הראשון וחילל האחר לא איכפת לן וע"ש ברש"י ד"ה רבינא ובהך דתמורה דף ט' ע"ב אי זה מקרי הקדש ראשון או הקדש שני ור"ה דף ה' ע"ב ובירוש' שם אי מצטרפין לבל תאחר. וצ"ל דפירות חו"ל רק הפטור שלהם משום דלא טבלי אבל היכא דא"צ טבל שפיר חל עליהם שם תרומה וא"כ לפ"ז נ"מ להך דמבואר בירוש' מעש' פ"ה ה"ב במה דאמר שם דמותר ליטול ולזרוע תבואה מא"י לחו"ל לר' יוחנן דס"ל דאין הטבל בטל ברוב מחמת דלאחר שיגדיל מתעשר לפי כולו והנה הא מבואר שם בה"א דהטעם דאסור לזרוע לדידן משום דלזרע הוי גמר אף קודם מירוח ואף דאח"כ כשזורען רוצה שיהיו לאכילה וא"כ הוי גמרו בחו"ל ופטור לשיטת רבינו אף מדרבנן וא"כ מה שייך לאמר טבל בטל ברוב הא כבר פקע ממנו דין טבל וע"כ דחייב אף בחו"ל ול"ד ללקוח לשי' ר"ת דאם קנה לאחר מירוח פטור ומפקיע הטבל ובאמת זהו כוונת הירוש' פ"א דפאה ה"ה במה דאמר שם דאתיא דר"ע כחנויות דבית היינו דלקוח פטור מן המעשר ור"ל דאף דכבר נקבע הוי הפקעה וה"נ אף דלזרע הוי גמר אף קודם מירוח מ"מ פקע. עכ"פ גבי חו"ל הטעם לא משום דהוי פטור רק משום דאינו בגדר טבל ולכך משלם מהם אם אכל תרומה בשוגג והם נעשים קודש וע' מש"כ בזה בח"ג בהל' מת"ע פ"ו גבי אם הכניס פירות שביעית מחו"ל לא"י ונגמרו שם אי חייבין ומה חייבין וזהו ג"כ נ"מ אי שביעית הוה פטור מחמת עצמו או מחמת הפקר וכן יהי' נ"מ למה דמבואר בתרומות פ"א אין תורמין מפירות חו"ל על של א"י ונ' דר"ל אף אם הני פירות נגמרו בא"י מ"מ אין תורמין דהוי כשני מינים וע' בתוס' שם בתרומות דנקט נמי מפירות של א"י על פירות סוריא ומוכח שם דאף דיעבד אינו תרומה כלל ולא הוי כמו מחיוב דאור' אחיוב דרבנן וע' תוס' יבמות דף פ"ט ע"ב ורש"י קדושין דף מ"ו ע"ב גבי מעציץ נקוב ולק' אבאר זה. וכן נ"מ אי פירות חו"ל שהכניסן לארץ בשנה אחרת אי אזלינן בתר גידולן או בתר חיובן ונ"מ לענין מעשרות ולענין חדש וישן וע' ירוש' ר"ה פ"א סה"א גבי מעשר בהמה דלמסקנא אף דאין מתעשרין אלא לאחר ז' ימים מ"מ אם נולד כ"ט באלול הוי ישן לגבי הנך שנולדו אחד בתשרי וכן מבואר בבכורות דף נ"ח וה"נ כן. וע' מש"כ בזה בהשמטה לחלק ב':

2 קידושין פתח ↗

בִּתְרֵי מָנֵי – צָאֵית, בְּחַד מָנָא – לָא צָאֵית.

1 בשני מאני ציית - נקוב ושאינו נקוב שני כלים הם וכי אמרת לכהן חזור והפרש עליה שטבל הוא שלא חל שם תרומה עליה ציית לך:

2 בחד מנא - כגון חלת קמח שניטלה על קמח הנותר שם כי אמרת ליה לכהן אינה חלה חזור והפרש עליה לא ציית לך לפיכך הצריכוהו להחזירה:

« רש"י על קידושין מ״ו ע״ב:ז׳ רש"י על קידושין מ״ו ע״ב:ט׳ »