רש"י על קידושין מ״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין מ״ג ע״א:ב׳ רש"י על קידושין מ״ג ע״א:ו׳ »

1 קידושין פתח ↗

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גַּלִּי רַחֲמָנָא בִּשְׁחוּטֵי חוּץ, ״דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ״ – הוּא וְלֹא שְׁלוּחוֹ.

2 חכמת שלמה על קידושין פתח ↗

רש"י בד"ה הוא ולא שלוחו גרסינן הס"ד ונ"ב פי' לאפוקי ולא שולחיו ודו"ק. תוס' בד"ה שלא מצינו כו' ככר זה של הקדש כו' נ"ב פי' שצוה לו לאכול ככר של הקדש אבל לא ידע דאי ידע פשיטא שאינו מועל ואפילו נזכר קודם שאכל השליח אינו מועל הבעל הבית. בא"ד והשליח לא ידע כו' נ"ב פי' דאם ידע פשיטא שמעל בעל הבית כדלעיל בתוס' עיין במהרש"א:

1 מאי איכא למימר - נילף מיניה דיש שליח לדבר עבירה:

2 הוא ולא שלוחו גרסינן:

« רש"י על קידושין מ״ג ע״א:ב׳ רש"י על קידושין מ״ג ע״א:ו׳ »