רש"י על קידושין ל״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ל״ג ע״א:ב׳ רש"י על קידושין ל״ג ע״א:ד׳ »

1 באר מים חיים על חפץ חיים פתח ↗

ואם על מי וכו' אפילו הוא זקן עם הארץ. כן נפסק ביורה דעה בסימן רמ"ד סעיף א' עיין שם, ומה שכתבתי דאשיבה וכו' דתקום והדרת נדרש לתרוייהו כדאיתא בסמ"ג במצות עשה י"ג וזה לשונו, וצריך לומר דתקום והדרת קיימי אשיבה שהוא כל שיבה ואזקן ולכן נכתבו בין שניהם ולא כתב תקום מפני שיבה ופני זקן תהדר ואם כן מצינו שציוה הקב"ה קימה והידור לשניהם עכ"ל. ומ"ש דהוא כיבוד דברים כן כתב רש"י בקידושין ל"ג ע"א ד"ה מה הידור. ומ"ש לדבר בדרך וכו' כן כתב בספר חרדים בשם המפרשים *הגה"ה: ומאוד יפלא לי על הראשונים וטור שולחן ערוך יורה דעה, שלא העתיקו מה שכתבו בתורת כהנים מה הוא הידור. וז"ל התורת כהנים: איזו הידור לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו, והובא זה ברש"י בחומש ומה שנזכר בקידושין ל"ב לענין מורא אב היינו אפילו אם אביו איננו זקן וחכם וצע"ג.

2 קידושין פתח ↗

אֶלָּא: אַקֵּישׁ קִימָה לְהִידּוּר. מָה הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ בִּיטּוּל – אַף קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ בִּיטּוּל. וְאַקֵּישׁ נָמֵי הִידּוּר לְקִימָה, מָה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס – אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת רַשָּׁאִין לַעֲמוֹד מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּם.

3 תוספתא כפשוטה על מגילה פתח ↗

86-87. אי זהו הדרון שאמרה תורה והדרת פני זקן לא עומד במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דברו. ובילקוט ת"ת הנ"ל: ואי זו הוא הידור לא יעמד במקומו וכו'. ובתו"כ קדושין, פתיחה, ה"י, פ"ז ע"א, וכן בירושלמי פאה פ"א ה"א, ט"ו סע"ג, קידושין פ"א ה"ז, ס"א ע"א, שם ס"א ע"ב, נשנו הדברים לעניין מורא אב ואם. וכן בבבלי קידושין ל"א ב': ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד, מורא לא עומד במקומו וכו'. וכאן מפורש שבכל זקן הדברים אמורים. וכן במדרשות במ"ר, תנחומא בהעלותך הנ"ל: ואי זה הוא ההידור שאמרה תורה והדרת פני זקן שלא יעמוד במקומו ולא ישב במקומו,105ג' מלים אילו חסרות בתנחומא ד' קושטא ואינן גם במדרש במ"ר בכ"י אוקספורד. ולא יהא סותר את דבריו וכו'. וכבר ראינו לעיל שהמדרשות הנ"ל שאבו מן התוספתא כאן. וכן בתו"כ קדושים ספ"ז, צ"א ע"א: איזה הידור לא ישב במקומו, ולא מדבר במקומו, ולא סותר את דבריו. וכן הביאו להלכה בפיסקי הריא"ז לקידושין מעט דבש הוצ' ר"ד ששון, עמ' ל"ג: איזהו הדור לא ישב במקומו וכו', כמו שמבואר בתורת כהנים וכו'. וכן מפורש במס' דרך ארץ זוטא פ"ז הוצ' היגר מס' ד"א פ"ו, עמ' 124 לעניין הדברים הללו: אחד הרב ואחד החכם, וסיימו שם: ואיזהו המבזה לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו, ולא סותר את דבריו. ובה"ג ד"ב, עמ' 646: איזה הוא מורא לא יושב במקומו וכו', איזה הוא כיבוד מאכיל ומשקה וכו', אחד האב אחד הרב ואחד החכם. וכנראה, שאין הדברים אמורים אלא במורא, אלא שלכל הפחות מפורש כאן שלעניינים הללו החכם שוה לרב ולאב. והוא כדברי התוספתא, התו"כ והמדרשות הנ"ל. אבל לא מצאתי כן בשום פוסק חוץ מפיסקי הריא"ז שהזכרנו לעיל. ועיין רש"י קידושין ל"ג א' ד"ה אף הידור, ומ"ש בברכי יוסף יו"ד סי' רמ"ד אות ו'.ואשר לדברים המנויים כאן ראינו לעיל שכל מקורות א"י שווים בזה, אלא שבתו"כ ובירושלמי ובמס' ד"א שנו "לא ישב יושב במקומו" במקום, "לא עומד במקומו" שבתוספתא ובמדרשות ששאבו מכאן. ובבבלי קידושין ל"א ב': מורא לא עומד במקומו ופירש"י: במקום המיוחד לאביו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו בעצה ולא יושב במקומו כלומר, במקום הקבוע לו ולא סותר את דבריו, ולא מכריעו. וברור שאינו עומד במקומו ולא יושב במקומו היינו הך, אלא שבבבלי חילקוהו לשנים, כדי לחייב אותו בחמשה דברים, כשם שחייבו אותו בחמשה דברים בכיבוד.

1 מה הידור שאין בו ביטול מלאכה - דאין לשון הידור אלא נשיאות פנים או בממון או בכיבוד דברים ואין במשמעו ביטול מלאכה:

2 מה קימה שאין בה חסרון כיס - דהא אוקימנא דבשאין בה ביטול מלאכה עסקינן ותו לא שייך בה חסרון כיס:

3 אף הידור שאין בו חסרון כיס - ועל כרחיך לא נכתב הידור אלא לדרוש כדאמרן למעוטי עמידה מרחוק ולמעוטי בית המרחץ כדאמרן:

« רש"י על קידושין ל״ג ע״א:ב׳ רש"י על קידושין ל״ג ע״א:ד׳ »