רש"י על קידושין ל׳ א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ל׳ ע״א:ב׳ רש"י על קידושין ל׳ ע״א:ד׳ »

1 קידושין פתח ↗

עַד הֵיכָן חַיָּיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן זְבוּלוּן בֶּן דָּן, שֶׁלִּימְּדוֹ אֲבִי אָבִיו מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. מֵיתִיבִי: לִמְּדוֹ מִקְרָא – אֵין מְלַמְּדוֹ מִשְׁנָה, וְאָמַר רָבָא: מִקְרָא – זוֹ תּוֹרָה!

2 מעשה רקח על הלכות תלמוד תורה פתח ↗

וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. פירוש תורה נביאים וכתובים וכמ"ש לקמן הל' י"ב ונראה דדייק לה מדאמרו בגמרא למדו מקרא אין מלמדו משנה וכו' ואם איתא לימא אין מלמדו נביאים אבל רש"י ז"ל ס"ל דתורה דוקא ולא נביאים מדאמר רבא מקרא זו תורה והרב פר"ח ז"ל הקשה מהך דרבא לרבינו והניחו בצ"ע ובאמת דקושיא היא ואפשר לומר בדוחק דכוונת רבא דלא נימא דבכלל מקרא היינו כל היכא דאיכא מקרא כגון תלמוד בבלי וכמ"ש התוס' בשם ר"ת דעכשיו אנו פטורים מהמקרא בתלמוד בבלי שהוא בלול ממקרא וכו' והכרח רבינו מכח הברייתא דקתני למדו מקרא אין מלמדו משנה כאמור ולא משמע דפליג רבא ההך ברייתא ותו דסתם מקרא היינו תורה נביאים וכתובים וכמ"ש בפ' אלו מציאות בבא מציעא דף ל"ג וכן פירש רש"י שם. ובדברי רבינו תו איכא למידק דללמדו בחנם תורה שבע"פ לא כתב גבי בנו מה דינו והנה מדברי הטור יו"ד סימן רמ"ה שהעתיק לשון רבינו משמע דבחנם חייב ללמדו תורה שבע"פ שכתב וז"ל וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה ואינו חייב ללמדו בשכר משנה וגמרא ע"כ משמע דבשכר הוא דאינו חייב הא בחנם חייב וכן דקדק הרב לח"מ אמנם מרן ז"ל ס"ל דאפילו בחנם אינו חייב ללמדו אלא שהוא לומד מעצמו וכמ"ש רש"י פ"ק דקדושין:

3 רש"ש על סוטה פתח ↗

גמרא ואשכח קרא דאמר ותני כו'. בע"י הגי' דתאני ומתלית. וק"ק שלא הביא הש"ס מן על שלשה פשעי דמשק כו' המוקדם. והנה ב"ע אמר במשנה מכאן שחייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע ופרש"י תראה ותלמד בפ' סוטה כו' דילפינן מונקתה כו'. והרי מוקמינן מתני' כרי"ש והוא לא דריש מקרא דתורה. וכבר העיר בזה התוי"ט. אבל באמת שם תורה מצינו הרבה שהוא כולל גם נביאים וכתובים. עי' מש"כ במ"ר נשא פ"ט אות י' ועיין קדושין דף ל א מקרא זו תורה וברש"י שם ד"ה תורה ולא נו"כ:

3 זבולון בן דן - תלמיד שהיה בימיהם:

4 אינו מלמדו משנה - אין חובת בנו עליו אלא במקרא מכאן ואילך ילמד הוא לעצמו:

5 תורה - ולא נביאים וכתובים:

2 דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה פתח ↗

היה מנהג המדינה ליקח מלמד שכר נותן לו שכרו וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה וכו'. ועי' ברש"י קדושין דמכאן ואילך ילמד לעצמו ובכ"מ ומשמע לי דמכאן ואילך אין חייב ללמדו אפי' בחינם עיי"ש ובלח"מ כתב דבחינם צריך ללמדו אף מכאן ואילך עיי"ש, ולא ידעתי האיך מוכיח מלשון רבינו דמכאן ואילך אפי' בחינם לא ועי' בשו"ע בסי' רמ"ה ג"כ איתא רק בשכר לא ואיככה נפרנס האי דמס' אבות פ"ה בן עשר למשנה דודאי לא אמרו על הקטן שאין מחויב מצד עצמו במצות ולא ציוו לקטן ועל כרחך על אביו, והנה אם לא הוי מצוה על אביו משנה וגמ' בחינם א"כ מכ"ש לא על אחרים ובשכר אסור וא"כ ממי ילמדו והרי מה אני וכו' מורה שילמדו ושיהיה בחינם דאם בחינם אינו מצוה לא היתה התורה אסרה בשכר רק דנראה משום דבחינם הוי מצותיה, וכן ראיתי בסדר משנה מרב אבא בר יעקב דלא מחדדן שמעתא במס' קדושין שם ושם הוי גמ' והוי ללמוד בנו רשות ולעצמו חיוב מדאורייתא וא"כ אף בבנו זריז יותר ממנו הוא יוקדם וא"כ בחינם מחויב בכל עיי"ש. הנה החיוב ללמוד בנו נראה אף כשיגדל ואם אין לו לשלם הוי מחויב לשלם שכר למודו בעבורו, אמנם יש לעיין בזה דהנה מנ"ל שרק למקרא בשכר והשאר בחינם ונראה דהאי דעשר למשנה אינו מחיוב מדאורייתא רק דמסדר הלמוד כן ומדאורייתא רק החיוב ללמדו בעודו קטן בלבד ואין שיעור לת"ת ובמקרא בלבד ג"כ יצא יד"ח דלא נאמר מה שילמדו ובהראיון בהלמוד במקרא יצא ידי ולמדתם אבל אם נאמר גם כשיגדל החיוב על אביו כשאי אפשר לבנו ללמוד מעצמו וא"כ מאי שנא מקרא ממשנה וגמ' דלזה בחינם ולזה בשכר, והנה דעת הכ"מ על בחינם ג"כ כיון שאינו מחויב רק עד שיגדל בן עשר למשנה אינו מדינא וחיובא על אביו לדעתו, ולדעת הטור ושו"ע נראה דהוי מחיוב על אביו בחינם כשהוא ראוי לזה דלא יגרע מאחרים כשיגדל ללמוד עמו ונראה דגם הכ"מ מודה לזה רק דס"ל דלא הוי רק כחיוב לכו"ע ללמד כמ"ש רבינו בה"ב ולא משום דהוי בנו ונפק"מ להקדים בן בנו למקרא לבנו למשנה וכיו"ב.

« רש"י על קידושין ל׳ ע״א:ב׳ רש"י על קידושין ל׳ ע״א:ד׳ »