רש"י על קידושין כ״ט ב

1 כל היכא - דלית ליה נכסי אלא ה' סלעים:

2 ככתובה בשטר דמיא - ובפדיון עצמו היה מחוייב קודם ששיעבד קרקעותיו ויטרוף את הלקוחות הילכך בחמש בני חרי דאיכא פריק לבריה דאין זה אונאה שהרי מצות בנו עליו יותר ממצותו:

3 ואזיל כהן וטריף - לקוחות על פדיון עצמו:

4 לאו ככתובה בשטר דמי - ואינו גובה ממשועבדים:

5 דכתיב ולמדתם - קרא אחרינא הוא ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם דברים ה׳:א׳:

6 דלא מיחייבה - ללמד את בנה דכתיב ולמדתם את בניכם קרי ביה ולמדתם לאקושינהו דלא מיפקדא ללמוד:

7 דלא מיחייבה - ללמד את בנה דכתיב ולמדתם את בניכם קרי ביה ולמדתם לאקושינהו דלא מיפקדא ללמוד:

8 אחרים - האב:

9 אם היה בנו זריז - והאב רואה שיצליח ממנו ואין לו סיפוק נכסים שילמדו שניהם ילמוד בנו והוא יטריח אחר מזונות ויספיקנו:

10 בי רבנן - בהמ"ד רחוק מן היישוב הוה:

11 לא ליתיב ליה אינש אושפיזא - לרב אחא ועל כרחו ילין בבית המדרש ומתוך חסידותו יעשה לו נס ויהרוג את המזיק:

12 בת - לן:

13 אידמי ליה - מזיק:

14 כתנינא דשבע רישיה - שהיו לו שבע גולגולות:

15 כל כריעה דכרע - רב אחא מתפלל על אותו מזיק נתר חד רישא:

16 סכינתין - סכנתם אותי:

17 הא לן הא להו - בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטלים עליו נושא אשה דהוה בלא הרהור ואח"כ הולך ולומד תורה:

18 להו - לבני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו:

19 חזייה - רב הונא לרב המנונא:

20 דלא פריס סודר - כדרך הנשואין שהיו רגילין לכסות ראשן: