רש"י על קידושין כ״ט ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין כ״ט ע״ב:ט״ו רש"י על קידושין ל׳ ע״א:א׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

189 של הרהור עבירה, וכמו שאמרו יבמות סג. "רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו, כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה. אמר ליה רב, והא קא מצערא ליה למר. אמר ליה, דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא", ופירש רש"י שם "מן החטא - הרהור עבירה". והרמב"ם הלכות אישות פט"ו הט"ז כתב: "מצות חכמים היא שלא ישב אדם בלא אשה שלא יבא לידי הרהור". ובנתיב הפרישות פ"ב ב, קטז: כתב: "דבר שהוא מרחיק מן האדם הקדושה כאשר הוא בלא אשה, שאז אין נשמר מן החטא. וכמו שאמרו ז"ל בפרק קמא דקידושין כט:, משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא. אמר ליה, כשיבוא לידך הביאהו לידי. כי אתא, חזייה "רב הונא לרב המנונא" רש"י שם דלא פריס סודרא "כדרך הנשואין שהיו רגילין לכסות ראשן" רש"י שם. אמר ליה, מאי טעמא לא פריסת סודרא. אמר ליה, דלא נסיבנא. והדרינהו לאפיה מיניה. אמר ליה, חזי דלא חזית לי לאפאי עד דנסבת. רב הונא לטעמיה, דאמר בן כ' שנה ולא נשא אשה, כל ימיו בעבירה. בעבירה סלקא דעתך, אלא אימא בהרהורי עבירה". והאלשיך בראשית ב, יט כתב: "האדם לבדו השרוי בלא אשה לא יבצר הרהור, כי על כן נאמר בראשית ב, יח 'לא טוב היות האדם לבדו'".

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

16 חזייה - רב הונא לרב המנונא:

17 דלא פריס סודר - כדרך הנשואין שהיו רגילין לכסות ראשן:

« רש"י על קידושין כ״ט ע״ב:ט״ו רש"י על קידושין ל׳ ע״א:א׳ »