רש"י על קידושין כ״ו ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין כ״ו ע״ב:ב׳ רש"י על קידושין כ״ו ע״ב:ד׳ »

1 קידושין פתח ↗

תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַעֲשֶׂה בְּמָדוֹנִי אֶחָד שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין הַרְבֵּה, וּבִיקֵּשׁ לִיתְּנָם בְּמַתָּנָה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיַּקְנֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. מָה עָשָׂה? הָלַךְ וְלָקַח בֵּית סֶלַע סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְאָמַר: ״צְפוֹנִי זֶה לִפְלוֹנִי, וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת״, וָמֵת, וְקִיְּימוּ אֶת דְּבָרָיו.

2 קידושין פתח ↗

3 קידושין פתח ↗

4 קידושין פתח ↗

3 מדוני - מאותו מקום כדכתיב יהושע י״ב:י״ט מלך מדון אחד:

4 אין לך תקנה - לקמן פריך וליקנינהו במשיכה או בחליפין:

5 שיקנם על גבי קרקע - ולא היה לו קרקע:

6 ולקח לו בית סלע אחד - גרסי' וקס"ד קרקע מלא רוחב סלע שהוא מטבע ל"א סלע ממש שהוא גבוה וחדוד ואין להעמיד עליו צאן וחביות:

« רש"י על קידושין כ״ו ע״ב:ב׳ רש"י על קידושין כ״ו ע״ב:ד׳ »