רש"י על קידושין כ׳ ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ז׳ רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ט׳ »

1 חכמת שלמה פתח ↗

בד"ה שדה כו' ולא כתיב כדי כצ"ל והס"ד:

2 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

ולפי"ז נראה לבאר את פירוש רש"י בהמשך הסוגיא. דהרי הגמ' הקשה דאולי הגז"ש בין שדה אחוזה לעבד עברי חל רק לקולא אבל לא לחומרא. ורש"י ד"ה או דילמא לקולא פירש את הגמ' כפשוטה וז"ל דגאולת חצאין יש בה להקל ולהחמיר כדלקמיה והיכא דהוי קולא לגביה אמרינן דנגאל והיכא דהוי חומרא אמרינן דאינו נגאל כדאמר קרא גבי השביח והכסיף דאזלינן לקולא עכ"ל. אבל הרמב"ן ד"ה או דילמא הקשה על רש"י דהיכן מצינו דיש דרשא דרק נלמד לקולא אבל לא לחומרא וז"ל ואינו מחוור לי דאי גמרינן ג"ש ע"כ בין לקולא בין לחומרא גמרינן כי התם ואין גזירה שוה לחצאין עכ"ל. ולכן הרמב"ן ביאר דהגמ' הקשה דאולי גז"ש דיש בו חומרא לא גמרינן כלל לגבי עבד עברי וז"ל ומשמע דהכי פירושא או דילמא כי גמרינן שום ג"ש הני מילי להקל על העבד שמצינו שהקילה התורה עליו, אבל ג"ש זו שהיא להחמיר עליו לא גמרינן לה עכ"ל. ולכאורה פירוש רש"י צריך ביאור.

1 שדה אחוזה - כתיב בה ומצא כדי גאולתו ולא לחצאין והכא כתיב ישיב גאולתו ולא כתיב כדי:

2 או דילמא לקולא אמרינן - דגאולת חצאין יש בה להקל ולהחמיר כדלקמיה והיכא דהוי קולא לגביה אמרינן דנגאל והיכא דהוי חומרא אמרינן דאינו נגאל כדאמר קרא גבי השביח והכסיף דאזלינן לקולא:

« רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ז׳ רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ט׳ »