רש"י על קידושין כ׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ה׳ רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ח׳ »

1 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

הראשונים נחלקו בהבנת הצד דעבד עברי נגאל לחצאין. דרש"י ד"ה לחצאין פירש וז"ל הגיע ידו לדמי חצי גרעונו יתנם וימעט חצי שניו מעליו עכ"ל. ומבואר דלפי הצד דנגאל לחצאין יש חלות פדיון לחצאין והעבד אינו עובד לשש שנים מלאים. מאידך הרשב"א כתב דאין חלות פדיון לחצאין כלל, וז"ל דאף כשתימצי לומר נגאל לחצאין בעבד אינו עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד ואם קרקע הוא כגון בית בבתי ערי חומה אינו נוטל חצי פירותיו אלא כולהו פירות דלוקח הוו עד דפרע ליה כוליה עכ"ל. ומבואר דהוא השווה את הדין בבתי ערי חומה לדין דעבד עברי, וכמו דבבתי ערי חומה אין חלות פדיון לחצאין כלל עד דיהיב כל דמי הבית, כמו"כ אין חלות פדיון בעבד עברי לחצאין כלל עד דיהיב כל דמי גרעון הכסף. ולפי"ז צ"ל דהצד דנגאל לחצאין הוי דין בקבלת האדון, דהיינו דהעבד יכול להכריח את האדון לקבל את מקצת הדמים עכשיו אפי' אם האדון רוצה לסרב ולומר דהוא רק רוצה לקבל את כל סכום הכסף בבת אחת.729וכן ביאר המרומי שדה ד"ה עבד בדעת הרשב"א.

2 קידושין פתח ↗

סִימַן: עֶבֶד, בַּיִת, חֲצָאִין, בַּיִת עֶבֶד, קְרוֹבִים. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנׇכְרִי, נִגְאָל לַחֲצָאִין, אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין?

1 לחצאין - הגיע ידו לדמי חצי גרעונו יתנם וימעט חצי שניו מעליו:

2 או אין נגאל - כלל אלא א"כ מצא כדי גאולתו:

« רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ה׳ רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ח׳ »