רש"י על קידושין כ׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ה׳ »

1 תורה תמימה על התורה פתח ↗

אם עוד רבות בשנים וגו'. תניא, אם עוד רבות בשנים ואם מעט נשאר בשנים פ' נ"ב, וכי יש שנים מרובות ויש שנים מעטות, אלא נתרבה כספו – מכסף מקנתו, נתמעט כספו – כפי שניו רסומדייק הלשון בשנים, דהול"ל אם עוד רבות שנים ואם מעט נשאר שנים, וע' בסמוך. ובאור הענין, שרואין בחשבון שמשלמין להקונה להקל על העבד, וזה יצוייר בשני אופנים, כי לפעמים טוב יותר לפניו לחשב לפי ערך הסך שהיה שוה בשעת המכירה ולפעמים לפי ערך ששוה כעת, כגון אם נמכר במנה לשנה ובמשך שנות העבודה השביח ועמד על שווי מאתים לשנה אז צריך לחשב לשלם לקונהו לפי ערך שהיה שוה בשעת המכירה. ולהיפך אם בשעת המכירה היה שוה מאתים ונפחת ועמד על מנה מחשבין בחשבון מנה, ויליף כן משינוי הלשונות אם עוד רבות בשנים ישיב גאולתו מכסף מקנתו ואם מעט, כפי שניו ישיב את גאולתו, מבואר דלפעמים מחשב בערך כסף מקנתו, ולפעמים בערך שניו, וזה כמבואר. ובדרשה שבסמוך ובריש פסוק הבא יתבאר המשך דרשה זו, יעו"ש. – ורש"י פירש בכונת הקושיא וכי יש שנים מרובות ושנים מעטות וז"ל, רבות בשנים משמע שיהא ריבוי בשנים וכי אפשר להיותן מרובות על שש או מעטות, עכ"ל. ואין לדברים אלו שום באור ומובן, דענין שש שנים אינו שייך כלל בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים, ובהגהות רש"ש האריך הרבה בענין זה, וכפי הנראה כל מה שהאריך בזה לא טרח אלא בשביל באור דברים חתומים אלו, ולבסוף לא עלתה בידו. אבל האמת הברורה נראה דט"ס קל הוא, והמלה שש הוא ר"ת שארי שנים, וצ"ל וכי אפשר להיותן מרובות על שארי שנים או מעטות, והכונה פשוטה, דקשה לו מ"ש רבות בשנים דמשמע שיהא רבוי בשנים, וכי אפשר להיותן מרובות על שארי שנים או מועטות. ועיין בערכין ל' ב' הובא ענין זה ושם פירש"י וז"ל, וכי יש שנים מרובות שתהא שנה יתירא מחבירתה דאמר קרא אם עוד רבות בשנים או שנה פחותה מחבירתה, עכ"ל. ודברים אלו מכוונים לדברי רש"י בקדושין ע"פ הגהתנו, ודו"ק. .שם כ' ב'

2 קידושין פתח ↗

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי. כְּתִיב: ״אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים״ וּכְתִיב: ״וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים״. וְכִי יֵשׁ שָׁנִים מְרוּבּוֹת וְיֵשׁ שָׁנִים מוּעָטוֹת? אֶלָּא, נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ – ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״, נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ – ״כְּפִי שָׁנָיו״.

3 קידושין פתח ↗

1 רבות בשנים - משמע שיהא רבוי בשנים וכי אפשר להיותן מרובות על שש או מועטות:

2 אלא - ה"ק אם יש רבוי בדמיו שנתרבה בתוך שנים הללו כגון שהשביח מכסף מקנתו חשוב כמשעת קנייה להקל:

3 נתמעט כספו - בתוך שנים הללו חשוב אותו כפי דמי שניו של עכשיו:

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה רבות בשנים. וכי אפשר להיות מרובות על שש כו'. ר"ל דאם היה הכוונה על שנים דמגאולתו עד היובל הל"ל שנים כדמסיק אלא ע"כ דקאי על שנים דמהמכרו עד היובל דנופל עליהם שפיר בשנים דכבר נזכרו בפסוק שלפניו ופירושו דאם היו שנים מרובות עולה לכל שנה פחות מבאם היו מועטות ולכן פריך דיותר על שש לא הוו. ויש שנים מועטות דקאמר לא קאי לתמוה על ואם מעט נשאר בשנים דודאי מ"ל בנמכר ב' או ג' שנים לפני היובל. אלא הכל קאי על אם עוד רבות בשנים דברבויים אינם לא יותר על שש ולא פחות משש. והא דמביא קרא דואם מעט כו' הוא משום ב' דבשנים לראיה דלא קאי על שנים דמגאולה עד היובל: אך כ"ז אליבא דריה"ג ור"ע דס"ל דנמכר לעובד כוכבים יוצא בשש אבל לרבי שפיר מתפרש רבות יותר על שש. אולם בל"ז חזינן דהסוגיא אזלא אליבייהו מדאמר בסמוך היכא דעבד תרי ופש ליה ד' כו'. אמנם בערכין פרש"י ופש ליה עד היובל. מפני דשם פירש הכל אליבא דרבי ולכן גם על וכי יש שנים מרובות פי' שם בע"א ע"ש ודו"ק בכ"ז:

« רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על קידושין כ׳ ע״ב:ה׳ »